כשראיתי אתמול בבוקר את הבלוג טוקבק בבלוגלי, לא הצלחתי להחליט מה דעתי בנושא.
לפתוח בלוג רק בשביל לשלוח טרקבק לחנן, נראה לי קצת מוגזם, מאידך כך גם הדרישה של חנן לתגובות רק דרך טוקבקים עליה בחרתי שלא להגיב עד כה.
חנן אומנם כבר הסביר את מהות הרעיון שלו, כאן, הבעיה היא שגם אם אני לא חושבת שאני "מפטפטת" כלשונו, ואני כן עומדת מאחורי התגובה שלי, הרי שלא מתיד הנושאים שהבלוג שלי עוסק בהם מתקשרים לנושאים בהם עוסק חנן.
חנן חושש מתגובות שאנשים לא עומדים מאחוריהם ולכן רוצה שאנשים יגיבו בבלוג שלהם – שהוא גם כרטיס הביקור שלהם והמוניטין שלהם. לטעמי חנן מתעלם מנושא הניק שגם הוא כלשעצמו מוניטין, הניק שלי מוכר וידוע ברשת – אם אכתוב אצל חנן (או בכל מקום אחר) שטויות, הרי שאפגע במוניטין שלי באותה המידה.
הבוקר חשבתי על הנושא שנית, ואז גם ראיתי את תגובתו של יהונתן בבלוג טוקבק. הפתרון של בלוט, הוא בדיוק מה שגם אני צריכה, הוא מראש אמר שהפוסט הזה לא מתאים לו לבלוג, ולכן פתח את הבלוג לשם שליחתו.
אולי הפתרון עבורי ועבור שכמותי הוא להשתמש בבלוג שכזה, בלוג שאכן נותן לנו לשלוח טרקבקים בלי לכתוב אותם בבלוג שלנו מחד, אבל מסתמך על קיומו של המוניטין שלנו כדי שתגובה כזו אכן תהיה בעלת משמעות מאידך.
אין ספק שצריך ושווה ליעשות את הניסוי הזה.
נהניתם ? הרשמו לעדכוני RSS !
כפי שטענתי בעבר, מדובר במסחטת תשומת לב. אין שום סיבה שמישהו יפתח בלוג שלם רק כדי לכתוב תגובה לחנן. כתבתי גם שחנן כותב דברי טעם ושיש לי עניין רב לקיים איתו דיאלוג אבל עם כל הכבוד, אינני מתכוון להקדיש לו פוסט שלם בכל פעם שאני רוצה לשלוח לו שורה ואין לי גם כוונה לפתוח בלוג שלם למטרה הזו. גם המחשבה שיוקמו מנגנונים שלמים (בלוגים ששולחים טרקבקים) כדי לשוחח עם חנן נראית לי מופרכת.
חנן מעוניין בסוג אחר של שיח. סבבה. מי שמעוניין לקיים שיח שכזה יתכבד ויעמוד בתנאיו של חנן. אני חושב שאלו תנאים בלתי סבירים ולכן אין לי ברירה אלא פשוט להתעלם מקיומו.
הכי מצחיק זה שסוף סוף התאמצתי וכתבתי פוסט טראקבאק, הטראקבאק לא הגיע.
כאן בעצם מתחילה הדואליות שלי בנושא.
גם אני, כמוך, חושבת שחנן אומר דברי טעם ויש לי עניין לקיים איתו דיאלוג.
העניין שלי הוא מספיק חזק כדי לכתוב פוסטים כתגובה כאשר לאותם פוסטים גם יש זכות קיום – כפוסטים בבלוג שלי (על כל הנובע מכך).
מאידך הבעיה מתחילה כשנושא הוא אכן מספיק מעניין ומצריך דיון לטעמי מצד אחד, אבל התגובה שלי אינה מצדיקה לטעמי פוסט – בין כי דעתי לא מספיק ברורה\מנומקת\כל דבר אחר או כי הנושא לא מתאים לבלוג שלי (מסיבות אלו ואחרות).
אני לא בטוחה שהייתי רוצה להדיר רגליי מדיון שכזה…
צפריר, גם לי היו בעיות עם זה – הוא לא עונה לפינגים, רק לטרקבקים אמיתיים.
אתה צריך לשלוח טרקבק לכתובת הטרקבק שיש בסוף כל פוסט שלו (מסומנת בחץ קטן).
מעבר לחוסר היכולת להגיב, יש משהו מאד לא מקל על תגובות בכל המערכת של וובסטר 2.
ועדיין מאד קשה לי לעשות את שעושה יובל ופשוט להתעלם.
אני מודה שאני עושה את זה בצער רב אבל כאמור, אני ממש לא מתכוון להקדיש פוסט שלם לחנן בכל פעם שיש לי מה לומר לו. חנן רוצה להעמיד את היררכיית התוכן בבלוגים על ראשה. להפוך את הפוסטים לטוקבקים.
בעיניי זה מגוחך.
כאמור, יש לי בעעעע גדול על כל הנושא הזה של התגובות אצלו, ולכן הוא אפילו לא מרוסס אצלי. כל הקונספט שלו מחייב יותר מדי עבודה ומאמץ.
אם אני כבר מוצאת את עצמי מגיעה אל הבלוג שלו, זה בטח כי אנשים שאני כן קוראת ושנמנעה מהם זכות התגובה אצל חנן כתבו אצלם בבלוג פוסט תגובה.
מאז עליית וובסטר 2 וסגירת הבלוג ברשימות, אני כבר לא קורא את חנן כהן. חוסר היכולת לקיים דיון בתגובות ודרישת "הפוסט כתגובה" הוציאו את הרצון שלי לקרוא שם.
וחבל, כי בהחלט יש מה לקרוא אצלו.
פינגבאק: וובסטר 2 - חנן כהן » ארכיון הבלוג » כוחו של ה“לא“
כתבתי על זה כאן, ויש לי בטיוטות רשומה שלמה בתגובה לזה, אבל החלטתי לגנוז אותה בינתיים – למה לי להיכנס שוב לביצה העמוקה הזו?
האמת היא שבאמת אין סיבה להיכנס לביצה הזאת, אבל כיוון שכבר זמן מה זה עצבן אותי והציק לי – יצא החוצה.
חוצמזה – כנראה שגם אני לרוע המזל אחזור להתעלמות
אני לא יודע מה חנן מבקש בגדול, אני רק יודע ש..הוא רוצה לתמוך באחרים (לפי מה שהוא אמר), לתת הזדמנות לעוד וובסטרים.
ואם כך הוא רוצה, מי אנחנו שנתנגד? אני כבר לא מציץ שם למען האמת. שכחתי (בכאב רב) אבל לפעמים אין מה לעשות.
אעה. אני מחבבת את חנן כהן.
-הוסיפה מרג' תגובה אינטליגנטית ותורמת לדיון-
(טוב זה לא שהיה לי איפה לכתוב את זה. והנה הזדמנות)
הרעיון של חנן באופן כללי מעניין ושווה בדיקה. הוא טוען שהתגובות מוזילות את השיח. הוא קרא לזה פטפטת. אנשים מדברים מבלי לקחת אחריות על מה שהם אומרים. הוא מאשים בזה את הפורמט הקלאסי שמחלק את הבלוג לפוסט ותגובות. ולכן , כדי לגרום לשיח אחראי ורציני, הוא יצר פורמט חדש, בלוג ללא תגובות.
ראשית כל הכבוד, אני מעריך ניסויים בבלוגוספירה. וחנן מהסוג ששווה לעקוב אחר הניסויים שלו. בניסוי הקודם, וובסטר הראשון, הבלוג אומנם הצליח להיות מרכז וצומת בבלוגוספירה, אבל חנן נשאר בצד. הערכתי את זה, אבל גם לא הבנתי מה יוצא לו מאתר אוטומטי כזה.
כשהוא פתח את וובסטר 2, אי אפשר היה שלא להבחין בהבדל, עכשיו חנן באמצע. מי שרוצה אזכור בבלוג עם רייטינג גבוה וקהל נאמן שמלווה אותו כבר שנים רבות והוא סוחב אחריו כמו שק של נדוניה, אז בבקשה שיטריח את עצמו ויתייחס בלינק ישיר לחנן. במקרה כזה מופעל מין מנגנון טרקבאק והקישור מופיע אצלו באופן אוטומטי (אולי לזכר הוובסטר הראשון.)
זו כמובן התמונה שמצטיירת אצלי מהצד, ואולי מעידה עלי יותר מאשר עליו. בכל מקרה, גם הטיעון שהוא עצמו מעלה כדי להסביר את ההתנהלות שלו מעניין – האם פוסט יכול לשמש כתגובה ועל ידי כך להעלות את השיח לרמה הרצינית של הפוסטים ?
דיבור של פוסט אינו דיבור של תגובה, זה נכון, יש ביניהם הבדל עמוק שכל בלוגר מכיר באופן אישי.
התגובה מידית, שלמה וסגורה, זה דיבור שמתאים את עצמו ונשען על הטיעון שעומד מולו. ובמקרה של תגובה לגופו של אדם, לדמות מסוימת, קונקרטית או מופשטת, מדומה או ממשית, זה באמת לא משנה, הדיבור מתכוון אליה ולוקח בחשבון את כל המידע המאוחסן עם הדמות.
בדיבור של פוסט מדברים לאף אחד, לכולם ולכל אחד לחוד באותה מידה. זה דיבור אחר לגמרי, הוא דורש הערכות אחרת, אין טיעון או דמות שיכולה לשמש קביים לדיבור, זה דיבור שכופה על הבלוגר להתבונן בעצמו, אחרת מניין ייקח את החומרים.
כשחנן מבטל את התגובות ומעלה אותם לפוסטים, הוא בעצם דוחק הצידה את הדיבור המיוחד של הפוסט. עד כמה שהספקתי להכיר בלוגרים, רובם יתקשו לוותר על הדיבור הזה. בדיוק כשם שיתקשו לוותר על הדיבור המיוחד של התגובות.
הם מאזנים אחד את השני. לאחר המאמץ של כתיבת הפוסט, והשכתובים וההתרגשות, מה יותר משחרר מהתפרעות הגונה בתגובות, או להבדיל, כאשר אין למי להגיב והשעמום בין הבלוגים חוגג, מה יותר טוב מכתיבת פוסט הגון ?
וובסטר 2 תפור על פי מידותיו של חנן, כפי שהספקתי להכיר אותו (עוד מהזמן שישב על האסלה וריכל על בלוגים אחרים) הוא לא איש של פוסטים לשמם, שאינם תגובה, שבאים לבטא את העולם הפנימי, זה לא הסגנון שלו.
משום כך אני סבור שהניסוי של חנן (שאני מאחל לו הצלחה מכל הלב) מתאים לו באופן אישי, אבל לא מתאים לבלוגוספירה.
פינגבאק: Zzzen’s responses to webster » ארכיון » ניתוח מערכת ה”טוקבוק+עזבוק” של חנן
טוב, אני לא מהנחרצים בנושא וובסטר, ונדמה לי שעדיין מדובר בניסוי מעניין. אבל אתמול חנן טרח להביא הוכחה לרמות האבסורד שהמודל הזה יכול להגיע אליהן.
אני מוכן לחסוך את ההקלקה ולהביא כאן את הפוסט המלא כפי שהועלה על-ידי חנן:
"מישהו שאתם מכירים מגיע הלילה לפנות בוקר מניו יורק בטיסה 001 של אל על?"
נו, יופי, אם לפחות היה מוסיף שם איזו בקשה לענות לו באימייל בלבד, משאיר שם כתובת וטלפון ניחא. אבל במצב הנוכחי, למי שחנן לא מופיע בפנקס הכתובות שלו יש אפשרות אחת מיידית להגיב. לטרוח ולכתוב פוסט בבלוג האישי שלו ובו התוכן המרתק: "כן, דוד שלי חוזר מפגישה עסקית ואני אוסף אותו מהשדה." זה בדיוק מה שיעלה את רמת הדיונים בבלוגוספירה.
לחלוטן מסכימה איתך
lazy boy, lazy lady, lazy girls, lazy men
What a lovely day for a 3850815! SCK was here
I adore examining and I think this website got some genuinely useful stuff on it! .
Intriguing, how would I make use of this?
He got 25 years.