You are most like Darren Rowse!

You are like Darren Rowse. You are relatively mild mannered, confident in how you operate and choose not to "rock the boat". Your ego does not flair often. Instead, you choose to assist other bloggers as much as possible. In some cases, you may find it to be your mission in life. You do not participate in a large amount of social networking and if you do, you're not particularly aggressive about "friending" people. To you, it is a waste of time that could be used for more productive things.

מקווה להפסיק עם המשחקים מתישהו היום. אני עדיין לא לחלוטין מאופסת.
- על ידי צפריר. את המבחן ניתן למצוא כאן.

נהניתם ? הרשמו לעדכוני RSS !

זוכרים את הפוסט מיום חמישי ? עידן ביקש הסבר, ואני שיפצתי את הפוסט המקורי עליו התנהל הדיון לאחר התובנות שהיו לי. מקווה שיצא ברור ולא יותר מידי קשה
מדי פעם אני מעלה בבלוג פה נושאים שונים העוסקים בצורות כאלו או אחרות של בלוגינג מקצועני.
דוגמה אחת היא הפוסט שלי "איפה מוצאים השראה" שקיבל בעיקר תגובות התוהות למה לי למצוא השראה אם אין, וטוענות שבמקרה שכזה ניתן פשוט לא לכתוב.
בעקבות אותו הפוסט כתבתי פוסט הבהרה "למה לכתוב כל יום – הפסקה החסרה" שמדבר קצת על בלוגים עסקיים והמוטיבציות מאחוריהם.

אתמול כתבתי את הפוסט "האם אתם מתכננים מראש" וגיליתי שוב שהתגובות תוהות למה לי לדאוג לכתיבה מתוכננת. זה הזכיר לי שלורל כתבה אתמול על כנס וורדקמפ שאנחנו מרימים וקראה לבלוגוספירה הישראלית "ענקית":

WordCamp Israel will be in October and there is now an English Version of WordCamp Israel. They are looking for sponsors and are lining up some top notch speakers. There is a huge blogging community in Israel, so this should be an exciting event

השתעשעתי מההגדרה של הבלוגוספירה הישראלית כ"ענקית", בעיקר כי אני מרגישה לפעמים שאנחנו חושבים כל כך בקטן.
בלוגוספירה בה לא ברור למה יש יתרון ללפרסם כל יום, מקום בו פרובלוגינג לא קיים, אבל גם לא באמת מוערך בהקשרים לא קפיטליסטים טהורים.
אבל כן – כמות הבלוגרים בארץ אכן לא קטנה.

הבלוגרים שקוראים כאן: רובם בעלי בלוגים עצמאיים, מבינים את החשיבות של שיוק עצמי ואפילו את הכיוונים המקצועיים האפשריים.
אז איך יכול להיות שבלוגרים בעלי לא מעט נסיון ויכולת לא מבינים את החשיבות של כתיבה יומיומית (5 ימים בשבוע), כתיבה איכותית וממוקדת תוכן, עבודה מסודרת והתייחסות מקצוענית לבלוג.

יש לי בעיה עם החפיפניקיות בארץ, אני שונאת את השירות כאן, אני שונאת שדברים לא נעשים עד הסוף וכראוי. בהקשר הזה (וכנראה רק בו) אני כן מעריכה את האמריקאים, השירות הוא שירות, המערכת סגורה עד הסוף, כל הפינות מטופלות.

בנקודה כלשהיא בזמן הבנתי שאני רוצה למקד את הבלוג שלי, כי באמת פחות חשוב לי שעוד מישהו בארץ ייכתוב דיעות על המצב, ויותר חשוב לי להות מקור מידע. וכן, וורדפרס מאד מעניין אותי, אני חושבת שזו מערכת מצויינת וחשוב לעזור לאלו שאינם מתכנתים ובכל זאת רוצים להשתמש בה.

בסופו של יום, קשה לי עם זה שהבלוגוספירה לא מבינה את "מקצועניות". אני מבינה שלא כולם רוצים לנהל בלוג כפי שמנוהל עסק. ולא, אני לא מכוונת לרווח כאן, אלא ליחס הכולל. אני בהחלט כן מנסה לתחזק את הבלוג במקצוענות, ושוב אני לא מדברת על פרו-בלוגריות אלא על עבודה מקצוענית, כמו בכל תחום אחר בו אנחנו עוסקים. זה שהבלוג הוא תחביב לא הופך אותו לפחות חשוב (להפך).

חלק מזה קשור למיילים שאני שולחת למגיבים חדשים, חלק לכך שאני מנסה וחשוב לי לפרסם כל יום ואפילו לנסיונות שלי לשפר את התבנית של הבלוג. הקוראים הם הלקוחות שלי, אם הם מרוצים – אני עושה עבודה טובה. זה כל כך פשוט.

האם באמת עוד לא עשינו את ההקשרים הנדרשים בין בלוגינג, עבודה ויוקרה אישית.
האם כל עוד אני לא "פרו-בלוגרית" במובן הכי פשוט של העניין (קרי מרוויחה את מחייתי מפרסומות) אין הצדקה להתייחסות מקצוענית לבלוג ?

הרי לא נתהה למה צריך להגיע כל יום לעבודה (כן, משלמים על זה), למה להשקיע בתזונה שלנו, או בבריאות שלנו.
הבלוג יכול ועשוי לקדם את המוניטין המקצועי והאישי שלנו בהרבה הקשרים שונים, איך זה פחות חשוב ?

כן, אני משתדלת לפרסם לפחות פוסט אחד ביום. לא, אני לא מרוויחה כסף מבלוגינג. כן, זה משתלם לי בהרבה צורות אחרת.

ותודה לעירא שתיקן אותי ממקצועי למקצועני

נהניתם ? הרשמו לעדכוני RSS !

כן, אני יודעת שפספסתי קצת, בייחוד אחרי שטרחתי והזכרתי לכל דכפין

אז הנה רשימה של חמישה בלוגים, היה קשה ושוב לא כתבתי את המובנים מאליהם. אה – וכולם מבלוגלי, כי ככה.

1. Touching is not permitted – פשוט כי אני נהנית לקרוא את אביעד וכיף לי שיש עוד מישהו שטורח לצעוק על כולם לקראת מצעדי גאוה ונחמד.
2. שעת לילה מאוחרת – אני ממש אוהבת ספרות בלשית, נחמד לי שעומר כותב לפחות פרק בשבע ודואג שיהיה לי מה לקרוא. הוא כותב מוצלח, שוה לכם לבדוק.
3. אנחנו בדרך להיות פרה קדושה – מישהו צריך לכתוב על ענייני היום, ערן עושה את זה מצוין. אני נהנית מרמת ואופי הכתיבה שלו וטורחת לעקוב גם אם לא תמיד מגיבה.
4. סימן שאלה – אם אתם לא מכירים את עידית, זה הזמן. היא מענינת ומשעשעת ומעו נויוטית. אבל היי – כולנו כאלו בעצם.
5. הבלוג של ורד דור – נכון, אני אינטרסנטית פה. אבל אני חושבת שהיא כותבת נפלא וכדאי להכיר ולקרוא. תנסו, לפעמים גם המלצה משוחדת שווה משהו

נהניתם ? הרשמו לעדכוני RSS !