הזמנה שנחתה אצלי במייל:

בוצ'יקט
זימה תוצרת בית

שבת, 17.2, בשעה 18:00. רחוב המזרחי 26

אתן מוזמנות להשתתף באירוע חשקני בשיטת עשי זאת בעצמך.

אנחנו רוצות לעשות, להיות ולראות מודלים חדשים ועסיסיים של זהות ומהות מינית. לפלרטט עם תבניות מוכרות, לנכסן, לבקרן, או לכסח להן את הצורה. יש לנו חשק להתחרמן, לפרגן, להתחכך, להראות לראות להשתתף ולשחק באווירה ביתית חמימה.

לא אוהבות שמרנות. לא נדלקות מניכור. מאמינות במשחקי חברה.

בין התכנים שרקחנו עד הלום:
מערכון סייבר-סקס, תגרניות תה, ג'נדר פאקינג, שירי עגבים לטלי פחימה, סטריפטיז צועני, גרפיטי טבעוני, לאפ דאנס למען שלום עולמי עכשיו, סטריפטיז קחי-תני, בר אקטיבי, מופע האימים של סמנתה והבוהן של אומה תורמן, מלחמת כריות, שירה ארוטית בסרבל מטונף, ועוגת בוץ.

מי שרוצה להתבטא מוזמנת לכתוב לתמרה שרייבר, או פשוט להגיע ולהשתמש במרחב באוות נפשה.

בוצ'יקט הוא האירוע השלישי בסדרת ערבי התרבות "פרדילדו". מדובר באירוע קווירי רב- מגדרי, אך בסימן דומיננטיות נשית ונציגים חמודים ופמיניסטים באמת משאר העדות. בוצ'יקט יתרחש בסלון מזמין ורחב ידיים של חברים בשכונת פלורנטין.

בוצ'יקט, שבת, 17.2, 18:00, המזרחי 26.
תרומה מומלצת לכיסוי הוצאות: עשרה שקלים מינימום.

נהניתם ? הרשמו לעדכוני RSS !

מדיי פעם יוצא לי להיתקל בכל מיני נשים שמעריכות את אורח החיים הלסבי שלי – או לפחות את האקסטרות שמגיעות עם הזוגיות.
אותן נשים נפעמות כשהן שומעות שאני משתדלת להביא הבייתה שוקולד פעם בשבועיים שלושה, שאני שמחה להכין לה קפה ושממש לא ברור מי מבשלת\עושה כלים\מורידה זבל בבית שלנו.

"הלוואי והייתי לסבית" הן אומרות, וכמובן לא מתכוונות לזה בכלל.
אני לעומתן דיי שמחה על מזלי, ועל חלוקת העבודה השוויונית למדיי וככה.
אני שמחה בזוגיות שלי ואף מאושרת מהיותי בזוגיות עם אישה (ולא רק עם האישה שלי, אלא בכלל). כל זה עד שמגיע לו מידי פעם PMS עצבני במיוחד שמזכיר לי את כל מגרעות הנשיות, הזוגיות הלסבית והחיים בכלל.

אין כמו PMS מוצלח כדי לגרום לך לרצוטת למות, ועכשיו תודה.
אנחנו מודעות לזה, כולנו. אני כבר יודעת לזהות כשיש לה אחד ולקחת אותה לאכול בשר אדום, היא כבר מזהה את שלי ופשוט משתדלת להתחמק ממריבות…
אבל בסופו של יום, כולנו בני אדם – אז מתפלק לנו.

PMS הוא ההוכחה שאלוהים היא אישה, אכזרית ובעלת חוש הומור.
לסביות עם PMS זה כבר התעללות לשמה – הוכחה שהיא סדיסטית חסרת לב.

גם ככה כשנשים חיות יחד המחזור שלהן נוטה להסתנכרן, עכשיו רק תחשבו על 2 נשים בהתקפת הורמונים החיות יחד. הטריק הכי יפה בכל העסק הוא שההורמונים מבלבלים אותך כל כך שאם יגידו לך שאת בPMS את פשוט תתעצבני ותצעקי ש"מותר לך להיות עצבנית לפעמים, תודה!"
ישנו לפעמים שלב שבו ה PMS בשיאו (שניה לפני שהוא באמת נגמר) ואת גם בהכרה, זהו למעשה השלב האכזרי ביותר – את גם יודעת שאת לא הגיונית, את מבינה עד כמה את רגשנית,עצבנית ומחופפת (בו זמנית) ואין לך מה לעשות בקשר לזה – בכלל !

אתמול היה ערב כזה, צעקתי, התעצבנתי, התמרמרתי והלכתי למיטה בוכה.
בין דמעה לדמעה הבנתי שאני ב PMS, אבל זה לא באמת עזר…
הבוקר התעוררתי עם-afterShock, כמו האנגאובר של אחריי שתיה. הידיעה שכעסתי אתמול, הידיעה שאתמול זה נראה לי מאד מוצדק והתהייה הכוללת האם זה באמת כזה חשוב.

הכי טוב להיות אישה, הכי טוב הורמונים.
מישהי אמרה לי פעם שהריון זה תשעה חודשים של PMS, למה אנחנו עושות את זה לעצמנו ?

נהניתם ? הרשמו לעדכוני RSS !

מתוך Ynet :

הננו מחליטים כי במסגרת מעמדו הסטטיסטי-רישומי של מרשם האוכלוסין, ועל רקע תפקידו של פקיד הרישום כמאסף חומר סטטיסטי לצורך ניהול המרשם, על פקיד הרישום לרשום במרשם האוכלוסין את העולה מהתעודה הציבורית המוגשת לו על ידי העותרים, לפיה העותרים נשואים.

אז כן, זה לא מכריח את המדינה להכיר בזוגות הומולסביים כזוגות נשואים על כל הזכויות והחובות, מאידך – זהו עוד סדק בחומה, וכל סדק מרחיב את החור ומגדיל את הזרם.

כל סדק מקרב אותנו ליום שנחוש שאנו חיים במדינה מערבית ונאורה.
כל סדק גורם לי ולו לרגע קטן לחשוב שוב על האפשרות של להישאר כאן ולא לברוח.

וכן, חשוב לי לדעת שכבר ניתן לאמץ, וניתן להינשא, וניתן לחלוק רכוש – ואולי בסוף המדינה שגובה ממני 60% מס כל חודש, גם תכיר בי כאזרחית שוות זכויות ולא רק שוות חובות.

נהניתם ? הרשמו לעדכוני RSS !