לא יודעת כמה זמן זה לא קרה לי.
הרצון הזה לקרוא בלוג מסויים יום אחרי יום. החשק לחזור ולבדוק, ולהגיב.
נשרפתי קצת בבלוגוספירה, עודף עבודה – המון המון בלוגים ושיווק, אוהבת את זה. מתה על זה. אבל בסוף היום אין לי כבר כח לכתוב.
לא פה, לא בבלוג של קוד-ארט שעומד מיותם.
פשוט אין.
והנה אני כותבת שוב. בזכותה (בגללה)
קראתי את הטקסט שלה ומצאתי את עצמי ממלמלת לעצמי "נהדר, נפלא. בדיוק ככה צריך לכתוב את זה" זו פעם ראשונה בהרבה זמן שאני קוראת טקסט שיווקי שהוא לא שיווקי, טקסט מהלב שעושה את העבודה. איכשהו העולם שאני חיה בו היום אולי קצת ציני מידי בשבילי.
בכלל איכשהו לאחרונה אני נתקלת בבחורות מצויינות, ולשם שינוי עושה את הדבר שמעולם לא עשיתי ומציאה להן חברות. ככה, בכיף שלי.
גם את זה למדתי מאישה אחת נפלאה, אחרת. חברה יקרה, שכשאמרתי לה שיש לה כשרון מופלא לקבץ סביבה נשים מדהימות ושהיא גם מצליחה להפוך אותן לחברות החליטה לגלות לי את "הסוד". "פשוט תתקשרי, ותשקיעי ותהפכי אותן לחברות שלך".
אז אני מנסה לעשות את זה. לא יודעת אם לגמרי מצליח, אבל עושה לי טוב על הלב ושמח – וזה כבר הרבה מאד (!!)
ראש השנה עבר מזמן, גם עוד כל מיני חגים אבל תחילת השנה האזרחית מתקרבת, ואני אחרי פרקי Xmes של כמה סדרות.
הרי ההחלטה לשנה החדשה – להכיר אנשים, להיפתח לאנשים, ליצור חברויות חדשות.
נהניתם ? הרשמו לעדכוני RSS !
