נ: בובה שוקו
א: הבובה לא שותה שוקו, היא אלרגית לשוקו
הא ?
וכאן נשמעו שתי אמהות שמסבירות לילדה שהבובה רגישה ללקטוז, היא חוטפת מזה פריחה, שילשולים ועוד כל מיני.
אם מישהו היה אומר לי לפני שנתיים, טוב עזבו שנתיים חצי שנה שאני אסביר לילדה שהבובה שלה אלרגית לשוקו, הייתי חוטפת בעצמי פריחה.
כן, אני יודעת בדיוק מהיכן זה הגיע. הרעיון של הבובה שיציעו לה שוקו ואז אני אצטרך לנקות אותה, את האופניים שעליהם היא רכובה כרגע, את הרצפה ואת הילדה שכולם ישתו שוקו על הדרך. הרעיון הזה מזעזע קלות. ובכל זאת.
כל הדברים האלו שאמרתי שאני לעולם לא אעשה, כל המשפטים האלו שלא הבנתי מהיכן הם יוצאים לאימהות ולהורים… אני כבר שם. משננת לילדה "לא עוברים כביש בלי יד", נותנת לבובה נשיקת לילה טוב, מרשה לראות הרבה יותר טלויזיה ממה שנראה לי באמת ראוי. ועדיין מנסה להקפיד בקטנות. במקומות שבאמת חשובים.
כן, אני מתבגרת. הבנתי שלא מגדלים ילד בלי ממתקים בכלל, ושבמבה (או בפי העוללית במבם) זה לא אסון כשזה פעם במי יודע כמה וכמעט שלא נכנס הביתה. ואני עוד החשבתי את עצמי לאמא "קולית" ולא לחוצה, נו. אני של היום רואה כמה אני של לפני שנה היתה לא קולית ומאד לחוצה 
לאט לאט הכל משתנה.
אז הבובה רגישה ללקטוז, מזל שהילדה בת שנה ו-8 ולכן לא חושבת שזה סותר את הבקבוקי שהבובה מקבלת ממנה לפחות פעם ביום
נהניתם ? הרשמו לעדכוני RSS !
אני יודע שמה שאני כותב פה עכשיו לא ממש קשור לילדות,בובות, או הורות או שוקו ובכל זאת,
god is my witness שהייתי ממש 2 דקות לפני לשלוח לך מייל ששואל: "הלו?? איפה לאיפה נעלמת? הכל כשורה?" אבל אז הפוסט הזה הופיע פתאום בקורא רסס שלי וההיסטריה חלפה לה.. לפחות לבינתיים,
במילים אחרות – אני דווקא שמח לשמוע שהבובה של הילדה פיתחה רגישות ללקטוז ושאלה הצרות שלכן עכשיו שאת עדיין פה ושהכל בסדר!
דוגרי. התגעגעתי..
תודה יקירי,
מרוב עבודה בוורדפרס איכשהו נגמר לי החשק לכתוב על וורדפרס.
לקח י זמן למצוא את המוג'ו שלי כשהוא לא וורדפרס.
מקווה שאני שם.
אחלה כתבה</a
כל זמן שהבובה מקבלת את הבקבוקי ממנה ולא ממך, מצבך סביר
ומי הראה לה את זה את חושבת?
חוצמזה, הבובה מקבלת ממני נשיקת לילה טוב לפי דרישה …
מזל טוב על הבלוג החדש.
(או בעצם 
)
סורי שלקח לי זמן לחזור אלייך – אני רואה שכבר הסתדרת
מה הבעיה עם לא עוברים כביש בלי לתת יד? מבין כל הדברים שהורים אומרים לילדים שלהם, זה אחד היותר לגיטימיים.
(הייתה לנו תקופה של לתת חיבוק ל"סליפ טוי" התורן, אבל זה עבר די מהר. חכי לגמילה – הילד שלנו מבלה חצי ערב בטיולים לשירותים כי זה המקום היחיד שמותר לו ללכת אליו אחרי שהשכבנו אותו לישון).
אין בעיה עם "לא עוברים כביש בלי יד" , זו ההתחלה הכי לגיטימית בעולם.
איכשהו זה מסמן בעיני את ההתחלה ההגיונית והלגיטימית שממנה ניתן רק להתדרדר
מזדהה… עם הלחצים המיותרים, עם הרגישות ללקטוז, עם המשפטים "ההוריים" שהופכים גם לנחלתנו, עם ה"NO" ממתקים שהפכו אצלי לפינוקים לגיטימיים וכן הלאה…
ושתדעי לך שמילדה לילדה – סף הלחץ יורד, מבינים ששום דבר שקורה, שלא בדיוק כמו שתכננו איתם, זה לא סוף העולם, ובסוף הם גדלים… עם הבמבה או בלי הבמבה
אין לי מסר מיוחד, רק חיבוק…
Superbly illumianintg data here, thanks!
ככה זה. הילדים שלנו נוקמים בנו על כל מה שעשינו להורינו – ולהיפך.
אנחנו לא נתנו לאבא שלנו לשמוע מוזיקה קלאסית בבית. עכשיו הילד שומע שירי פסח בלופ אין סופי, ואין סיכוי לדחוף איזה דיסק ראוי לשמו מדי פעם.
פינגבאק: Tweets that mention מי אמר את זה ? - הבלוג של אח"י דקר -- Topsy.com
אומנם אין לי ילדים, אבל מדהים אותי לפעמים איך נחלצים מפי משפטים, שבעבר חשבתי שרק ההורים שלי אומרים (סטייל "העיקר הבריאות", למשל). Brrrr….. מפחיד
מזדהה… עם הלחצים המיותרים, עם הרגישות ללקטוז, עם המשפטים "ההוריים" שהופכים גם לנחלתנו, עם ה"NO" ממתקים שהפכו אצלי לפינוקים לגיטימיים וכן הלאה… ושתדעי לך שמילדה לילדה – סף הלחץ יורד, מבינים ששום דבר שקורה, שלא בדיוק כמו שתכננו איתם, זה לא סוף העולם, ובסוף הם גדלים… עם הבמבה או בלי הבמבה
אין לי מסר מיוחד, רק חיבוק… 
I love blogging and i can say that you also love blogging.`"`"'
Perhaps you should update the php server on your webhost, WordPress is kinda slow.,*.;`
I love blogging and i can say that you also love blogging..;;"
I really like your writing style, fantastic info , thanks for putting up : D.
I love blogging and i can say that you also love blogging.:.:`~