אני מודה, אני פשוט ממוטטת. נכון הבלגן הגדול מאחורינו – ועדיין יש לא מעט…
אם עוד לא קניתם דירה – ותרו על זה מראש.

בחצי השנה האחרונה לכבוד פרוץ גרסה 2.0 בצורתה התינוקית והצווחנית החלטנו שהגיע הזמן להתברגן ולקנות דירה.
או כמו שהסבירה ו' – "אי אפשר לגדל ילדה בדירה המגעילה שלנו", וכששכר הדירה כבר זהה לתשלומי המשכנתא, אז ההעדפה ברורה.

מראש ידענו שמדובר בכאב ראש, אף אחת לא חשבה אחרת, אבל מעולם לא חוויתי תשישות עד לשלב בו ראיתי ביום אחד 5 דירות שונות עם 3 מתווכים. זה מעיק ומתיש והרבה יותר מידי בשבילי…
שוק הדירות בארץ לא משהו, לפחות לא בר"ג (מי יכול להרשות לעצמו לקנות דירה בת"א ?) – וע"כ לא הייתה לנו הרבה ברירה, היינו צריכות לפנות למתווכים.

מסתבר שלמתווכים (למרות שהם מקטרים בלי הפסקה) דווקא אין בעיות הכנסה או זמינות דירות, אחרת לא ברור לי איך מבין כל אלו שפגשתי רק אחת טרחה לברר מה אני מחפשת ולהציע דירות בצורה אקטיבית. רוב שאר המתווכים פשוט הראו לי את הדירות שמצאתי בעצמי בלוחות האינטרנטיים בלי לטרוח ולברר מה מעניין אותי והאם יש להם אולי עוד דירות רלוונטיות.

יכול להיות שזו רק אני, אבל חשבתי שזה האינטרס שלהם להראות לי כמה שיותר דירות ולעשות עלי כסף, שויין.

בשלבים מסויימים של החודש האחרון, תוך כדי ייאוש מתקדם התחלנו לחשוב מחדש על הרעיון הנלוז של לשכור דירה (הפעם בר"ג) על מנת לא להתפשר בקניה. בכל זאת כשאתה ממשכן את 20 השנים הבאות בחיים, ממש לא בא לך גם להתפשר…

ביום שישי סוף סוף ראינו את הכלה המיועדת. עכשיו הגיע החלק השני של ההתרוצצות: נסך טאבו, בירורים, משכנתאות, עו"ד והרבה מאד כסף.
מה שכן – מצאנו דירה בפינוי מהיר, מה שאומר שבתקווה את הצירים אני אעבור כבר בבית שכולו שלנו…

כאמור – ותרו על זה, יותר מידי כאב ראש.

נהניתם ? הרשמו לעדכוני RSS !