RSS מלא ? עכשיו יש !
מאת חנית כהן | נשלח 19.03.2007 | נושאים כללי
האמת היא שעד לפני 5 דקות בערך, הייתי נגד.
כל הטיעונים השונים ששכנעו את גל, דווקא לא שכנעו איתי.
את תגובתי בנושא כתבתי אצל שרון :
האמת היא שאני לקחתי את כל העסק צעד קדימה.
אני משתדלת גם שלא לשים את הפוסט כולו בדף הראשי אלא רק איזו הקדמה.פוסטים קצרים אני לא טורחת לחלק, אבל פוסטים ארוכים בהחלט כן.
אני חושבת שיש פה כמה מניעים.
בעיקר, כך אני לא מעמיסה על דף הבית פוסטים ארוכים ויכולה לתת לקורא מזדמן הצצה יותר טובה אל העולם שבניתי, אם משהו ימצא חן - יכנסו.אני גם לא שולחת את הפוסט כולו במייל, אלא רק תקציר -שוב, מי שירצה יכנס.
כיוון שאני לא מודדת סטטיסטיקות, זו כמובן לא הסיבה.
כל החיתוך הזה נובע מחוסר רצון להעמיס מידי על המערכת, אני לא אוהבת לקבל חתיכות טקסט גדולות ולא מספיק מאורגנות למייל או לקורא ה-RSS.מי שיקרא את ההתחלה ויראה לו מעניין, יתכבד יבוא ויקרא.
ואפילו הסכמתי לחלוטין עם דעותיה של שרון ודעותיו של נדב בעניין.
שלא תטעו, אני עדיין חושבת שהם צודקים. בסוף כל פוסט שלי יש קישור לפוסטים קשורים, יש לי בסרגל הצדדי רשימות של פוסטים שעוררו דיון ושל פוסטים פופולריים - כל אלו הם ערך מוסף לקורא שאני טורחת להוסיף.
מי שקורא פה זמן רב יודע שמעבר לעבודה על עיצוב הבלוג, אני מוסיפה כל הזמן גם עוד אמצעים שונים לעידוד הדיון ומנסה לשפר את התועלת שבו לציבור.
אז למה כן עברתי ל-RSS מלא? בגלל זה.
כי בסופו של יום חשובה לי גם הנגישות של הבלוג עצמו, אם לגבי האדם הממוצע אמרתי “יתכבד ויבוא” הרי שיש אנשים שלא יבואו, פשוט כי אינם יכולים, כי להם זה באמת לא קל.
בדיוק כמו שחשוב לי שיהיו רמפות נגישות בבתי קפה, ורמזורים מרעישים עבור עוורים, הרי שגם חשובה לי נגישותו של הבלוג שלי.
ואם כבר התכבדנו ושמנו את באנר ה-”אינטרנט לכולם”, הרי יפה לנו שגם ננהג לפיו.
אז תודה לגיל שהסביר לי בצורה מספיק ברורה כך שגם אני אבין.
ושווה לקרוא גם את האתר נגיש.
נהניתם מהפוסט ? כדאי להרשם לעדכוני RSS ולקבל הכל ישירות.
שמי חנית כהן, אני בת 32 ואשת מחשבים משנת 93.
אני אתן כאן דעה שאינה לגמרי תקינה פוליטית (ואסתכן בכך שאעורר את זעמם של כל הצדקנים):
מבחינת נגישות - אני משתדלת שהבלוג יהיה נוח לקריאה על גבי דפדפנים שונים וברזולוציות שונות, שהטקסטים יוצגו בגופנים בגודל סביר ואף יהיו ניתנים להגדלה, שהתוכן יהיה קריא ברובו, שהבלוג יהיה נוח לניווט, ושיהיה קל למצוא בו תכנים.
מי שאינו חש בנוח עם העיצוב שבחרתי לי לבלוג יכול לקבל עדכונים של טקסט מלא באמצעות הדוא”ל. כף רגלם הענוגה אינה צריכה לדרוך אצלי בבלוג ולו פעם אחת בחייהם מרגע שנרשמו לקבלת עדכונים.
למרות כל האמור לעיל, יותר משחשוב לי לדאוג לכך שלכוווולם יהיה נוח אצלי בבלוג (וזה חשוב לי), חשוב לי שיגיעו אליי לבלוג, וישאירו פה ושם איזו תגובה. אם אני רק אדאג לזה שלכווווולם יהיה נוח לקרוא את הבלוג שלי מחוץ לבלוג עצמו, הרי שאני מפסידה משהו מהטרייד-אוף הזה.
זה לא שאת לא צודקת במידת מה.
זה פשוט עניין של סדר עדיפויות, ואני לרוע המזל (כנראה) מעדיפה לחלוטין לשים דברים כמו נגישות מעל התגובות אצלי.
אני לא אוהבת לפגוע באוכלוסיות מדוכאות (כמישהי ששייכת ליותר מאחת כזו), אני מעדיפה שיותר אנשים יוכלו לקרוא את המדריכים שלי, גם אם לא יגיבו (או יקליקו על פרסומות).
וכאמור, עניין של העדפות.
אין פה חוסר רגישות - למיטב הבנתי הרבה מאד אתרים בעברית אינם נגישים כלל, אני בכלל לא בטוחה ששלי נגיש מאד.
אבל דווקא את נושא ה-RSS ממש קל לי לפתור, אז למה בעצם לא ?
כאמור - מבחינתי, בכך שאני מאפשרת קבלת עדכונים של טקסט מלא במייל, אני מכסה את סוגיית הטקסט המלא. אני לא רואה צורך גם במיילים מלאים, וגם בפידים מלאים. אז אני מצטערת, אני מציבה בנקודה הזו את הגבול.
אישית, לא נוח לי לקרוא פידים מלאים. זה מתיש ואני לא מקדישה לזה מספיק תשומת לב. אני יודעת (מהקולות שנשמעו בבלוגים ובתגובות השונות במסגרת הדיון הזה) שאני לא לבד בתפיסה הזו שלי.
בכל מקרה, אני מעדיפה את האינטרס שלי על פני נוחותם ההיפותטית של אחרים. והאמת היא שעד אתמול, כשהתברר לי לפתע שהפיד המקוצר שלי הורס לאנשים את החיים, לא שמעתי על כך ולו רבע תלונה מאנשים אז כנראה שזה לא באמת מפריע כמו שנשמע…
זה משהו שאפשר לתת לו פתרון טכני.
מישהו מכיר פתרון טכני של וורדפרס לנגישות? משהו דוגמת ערכת עיצוב נגישה, שקל מאוד לשלוף אותה למי שצריך?
התבנית Beast Blog שתרגמתי נבנתה לכאורה לפי תקני הנגישות האמריקאיים.
אולי זה הפתרון הנכון.
לא לשנות את ה-RSS, שהרי אתה ושרון ואני מסכימים בנושא לחלוטין.
אלא להוסיף תבנית עם נגישות.
מאידך - יש בעיות נגישות שעליהן תבנית “נגישה” לא תתגבר, בעיות ריכוז ועודף צבעים למיניהן.
הייתי מאד שמחה אם היינו מצליחים לגרור את גיל לדיון הזה.
השאלה החשובה היא לא האם יש תבנית נגישה - לא היה לי ספק לרגע שיש עשרות (אבל טוב לדעת שיש אחת מתורגמת).
השאלה החשובה היא האם יש איזושהי דרך נוחה להגיד למי שמתקשה בקריאת הבלוג שלי ‘אל תברח - תלחץ כאן והעיצוב יהפוך להיות נוח’.
להתקין בבלוג theme switcher ולהבליט את העובדה הזו שניתן לבחור בתבנית נגישה?
פששש, הדיון הולך ומתרחב. אני נשאר עם הפיד הקצר מהטעמים שכתבתי אצל שרון ונדב, אלא אם כן יותר מקורא אחד יבקש ממני פיד מלא…
כן, הזמנתי את גיל בדוא”ל להצטרף אלינו. אני כאמור מאד מקווה שיעשה זאת.
אני חושבת שנגישות מבחינתי מנצחת את כל הטיעונים האחרים.
מאידך אם אכן הייתי מצליחה למצוא פתרון מהסוג שנדב הציע - זה הפתרון בו הייתי בוחרת.
אני ממש מעדיפה לעבוד עם פידים מקוצרים מהרבה סיבות - כולל האגרגטורים שכרגע (למעט האוגדן) לא מקצצים את הפיד לבד.
אבל גם אז את צריכה למצוא דרך שבה בחירת העיצוב הנגיש תהיה בעצמה נגישה - הביצה והתרנגולת וככה
בניגוד לבלוגיש והאוגדן, דווקא גרייפס ואוזרוקס מציגים תקציר בלבד, כולל של בלוגים שמציגים פיד מלא.
(מצד שני גרעפס מתקשה להתמודד עם פידים מלאים בהמלצות שבצד)
ניתן אצלי באתר לבחור את העיצוב. לדעתי המנגנון נגיש מספיק.
כמובן שמי שמשתמש בפלאגין המתאים, ולא ממציא את הגלגל מחדש, יגלה שה theme switcher “משדר” את אפשרויות העצוב הקימות לדפדפן ודרך הממשק של הדפדפן ניתן לבחור מתוכן. ואז זו הופכת להיות שאלת נגישות של דפדפן ולא של אתר.
מצטער לפזר אשליות אבל האוגדן מציג תקציר. יש קצת באגים במיוחד בטיפול בדברים המגיעים מישרא אבל הכוונה היא להציג רק תקציר בעיקר בגלל עניני זכויות יוצרים, אבל גם בשביל לא “לגנוב” את התנועה.
חבר טוב בדק את הרשומה בעזרת JAWS (קורא מסך). נראה שהרשומה נגישה בצורה טובה למדי. ככה זה כשעובדים עם CSS ו-HTML תקניים
סליחה. טעיתי! מתנצלת!
הנה אני כאן (האמת היא שלא ממש כי אני פשוט קצת עסוק היום - עוד לא קראתי אפילו את הדוא”ל, אבל הצלחתי “לגנוב” כמה דקות בכדי להגיב).
אז ראשית תודה לבעלת הבלוג. זה בהחלט חשוב לי שיקשיבו כאשר אני מסוגל להביע את עצמי ותגובות כמו שלך בהחלט נותנות לי כוח להמשיך ולנסות…
אני בהחלט מסכים שישנה חשיבות ליתר הדברים בבלוג מעבר לפוסטים עצמם. גם אני שם קישורים משמעותיים בבר הצדדי ואני מעוניין שאנשים יגיעו ויקראו (וגם יגיבו) (ואפילו הבעתי דעת מיעוט כזאת במפגש הבלוגרים בבינהרים). אני גם מסכים לחלוטין שפתרון של טקסט מלא בדוא”ל, או בכל דרך אחרת הוא פתרון הולם דיו. העקרון המנחה הוא “תן לי להחליט מה נוח לי”. אם העיצוב של הבלוג שלך מספיק נוח לי כדי לקרוא - אני אעשה זאת. אבל אם לא, הייתי רוצה נגישות לתוכן בסביבה שיותר נוחה לי ומאפשרת לי לקורא ולהבין יותר ממנו.
נקודה חשובה להבנה בעניין נגישות (והסיבה שבגללה אני לא משתמש בצלמית של W3C בעניין נגישות באתרים שלי - בניגוד לצלמיות אחרות שלהם - אבל על כך יהיה בעתיד הקרוב פוסט נפרד) היא שמה שדרוש לנגישות של אדם אחד, עלול להפריע לנגישות של אחר. הדוגמאותלכך הן רבות, הן בצבעים, גופנים, גדלי גופן, אופן העיצוב הכללי, שימוש בצלמיות ובעצם כל דבר הקשור לעיצוב. גם בבלוג שלי, יש דברים שמאוד מפריעים לאנשים מסויימים לקרוא. ועל כן, לדעתי, יש לאפשר לקורא, להחליט כיצד הוא מעוניין לקבל את התוכן ולא להגבילו לעיצוב שאני קבעתי מראש כאופציה יחידה.
ושוב, תודה ששינית את דעתך. כשאגיע חזרה לשרת שלי (זה יקרה כנראה רק בלילה המאוחר, אוסיף את בלוגך לגרגרן החדש שלי (וכך אוכל סוף סוף לשבת בניחותא ולקרוא את כל הדברים החשובים כל כך שעד עכשיו לא הצלחתי להביא את עצמי לקריאתם המסודרת).
זהו, יותר אין בידי זמן כרגע, מבטיח לחזור בהקדם האפשרי…
ואגב - אני מעדיף רונן.
קצת ממישהו שעוסק לא קצת בנגישות מלאה של אתרי אינטרנט במסגרת עבודתו.
נגישות מלאה זה לא עניין קל. צריך לתמוך בקוראי מסך כאלה או אחרים (זה העניין הפשוט, למרות שגם כאן צריך שכל האלמנטים יהיו נגישים דרך המקלדת, שלתמונות חשובות יהיה טקסט חלופי, וכד’). אסור שמשהו על המסך ישתנה בלי שיודיעו את זה למשתמש העיוור. חשוב שהאתר יפעל היטב גם אם משנים את גודל הפונטים (ושגודלם אכן משתנה). צריך לספק פלטת צבעים אלטרנטיבית High Contrast, עם הבדלים חדים בין אלמנטים לטובת קשיי הראייה. אסור שהפוקוס יאבד את מקומו לאחר פעולה בעמוד, ועוד דרישות רבות וטובות.
זה כאב גדול (במיוחד כשמדובר באפליקציות רשת עתירות אינטרקציה אג’קסית, כמו אלו שאני מתעסק איתן), אבל בסופו של דבר זה למטרה טובה.
תודה
המטרה היא טובה וחשובה.
דווקא על כן חשוב לי מאד הדיון והייתה חשובה לי תגובתו של רונן.
יש כאן שני אינטרסים סותרים:
1. הרצון שהאתר יהיה נגיש וזמין לכל.
2. הרצון שהקוראים יבקרו באתר עצמו ולכן יקבלו “חווית שימוש” מלאה, באופן בה אני הייתי רוצה שיקבלו.
האינטרסים האלו סותרים כי לשם המטרה הראשונה צריך לשלוח את הפוסטים המלאים במייל או RSS (או שניהם) מה שנוגד את המטרה השניה.
אמת ויציב.
נגישות היא אכן כאב ראש גדול והיא אכן למטרה טובה.
תודה רבה לך על הניתוח הזה וההבהרה הזאת.
והכי הרבה תודה על ההשקעה בנגישות.
האינטרסים הללו אינם תמיד סותרים. למשל, בכדי לקרוא את הטקסט, הרבה יותר נוח לי להביא אותו לסביבה יותר נוחה לעיניים שלי. בכדי להגיב, אני יכול להיכנס לבלוג עצמו ואני לא צריך לשהקיע מאמץ בו זמני, הן בהבנת הטקסט והן בהתמודדות עם סביבה רבת גירויים.
הנה עוד דוגמא. כאשר הוחלפה הסביבה של וובסטר מוובסטר 2 לוובסטר 3, הזמין ידידי חנן כהן, את כל קוראי הפיד (ואני ראיתי בכך בהחלט הזמנה אישית ;)) לאתר בכדי להתרשם מהסביבה החדשה. ז”א שאני יכול לבקר בבלוג לפעמים אך לוותר על חווית השימוש כל הזמן, בכדי לקלוט את התוכן יותר טוב.
חשוב אבל לא מספיק.
קוראי מסכים נותנים פתרון הולם לצורך נגישות מסויים. אך אין לשכוח כי צרכי הנגישות הם מגוונים. דבר מסויים הנחוץ לצורך נגישותו של אדם אחד לחומר מסויים, עלול להפריע לנגישותו של אדם אחר לאותו החומר.
קוד נקי ותקני נחוץ בהחלט (לא רק, אבל גם עבור קוראי מסכים) אך, לטעמי, אין להתעלם גם מצרכי נגישות אחרים.
לדעתי הנגישות לתוכן עצמו, עבור כל המתקשים, מכל הסיבות האפשריות, להתמודד עם הסביבה ה”טבעית” של התוכן, לא פחות חשובה מהנגישות לחווית השימוש בכל מה שמסביב לתוכן (ולרוב גם לא יותר חשובה - אכן).
מתקבל :). (ואני צריך להתנצל על הטון התקיף מדי).
[...] עקב המעבר שלי למחשב חדש ובדיקה מחדש של התוכנות בהן אני משתמשת עשיתי שינוי מהותי ועברתי להשתמש ב-Google Reader. התחלתי את החיפוש עקב העובדה המצערת שה-sage שלי סירב לעבוד כראוי. ניסיתי לעבור ל-wizz rss אבל איתו ממש לא הסתדרתי. השלב הבא בחיפושים היה הפוסט של שרית על חיפוש אחר קורא ה-RSS המושלם, שם מצאתי כמה טיפים מענינים. אני בניגוד לשרית דווקא לא בהכרח חיפשתי קורא רשתי, רק קורא נוח ולכן השלב הבא היה לבדוק את ה-thunderbird עליו המליץ Calvin ובו אני גם ככה משתמשת כקורא דואר. גם כאן חיכתה לי אכזבה, הממשק לא היה נוח, והמערכת שאני מאד אוהבת כקורא דואר ממש לא מספקת אותי כקורא RSS. בצורה משעשעת למדי המסקנה הסופית שלי היא שאני מאד אוהבת שהקורא שלי משולב בדפדפן - מה שגם גורם לי להגיב יותר (אפרופו הדיון הזה). [...]
השארת תגובה