דארפור בצפון ת”א
מאת חנית כהן | נשלח 25.02.2008 | נושאים כללי
קיבלתי במייל את המכתב הבא והחלטי שמספיק חשוב כדי לחלוק:
היי לכולכם
אני רוצה להתוודות.כמו כולם גם אני שמעתי על העניין הזה עם הפליטים מדארפור ושכנותיה באפריקה.
ואני מודה.
מודה ששמעתי (רדיו) קראתי כמעט כל מילה (עיתונים) וראיתי ככל שניתן היה (בטלויזיה).
ואכן - זזתי באי נוחות בכורסא, אמרתי שאפריקה נורא רחוקה (גם כשהיא נמצאת במקלטים מעופשים בדרום העיר ליד התחנה המרכזית) ו…- המשכתי הלאה.
למרות - שאני דווקא אחת כזו שאכפת לה.
ואני פעילה ומתנדבת בכמה מקומות. אבל, נו ….כמה כבר אפשר?
עד לשבוע שעבר.לפני כמה ימים מישהו שפך (ממש ככה) מתוך אוטובוסים מאה אפריקאים (מאריתראה וחוף השנהב) ברחוב שאני גרה בו - ונעלם!
יש ברחוב שלי (שדרות מוצקין בתל אביב ) מבנה ישן של מרפאת קופת חולים שאיננה פעילה (ולפני ראש השנה ופסח משמש את העמותה שאני מתנדבת בה לארגון חבילות המזון שאנחנו מחלקים) - ולשם הביאו אותם.
אמצע תל אביב, אמצע 2008, אמצע הכי צפונבון שאפשר (והכי לא תחנה מרכזית שאפשר) - ומאה אנשים נמצאים שם כשרכושם היחיד זה כמה סמרטוטים שהם לובשים
וטוב ליבם של השכנים.
אין להם כלום!!!!!!!!!!!!!!!! אין להם אוכל ! אין להם מים! אין שמיכות ! (הם ישנים על הרצפה) אין בגדים ! אין!!! מה שיש להם זה רק - האין!לקח לנו (תושבי הרחוב ) כמה ימים להבין שהם פשוט נטושים שם ושאיש לא מתייחס ומטפל בהם. לקח לנו שלושה ימים להבין - ששלושה ימים הם לא אכלו!!!! והם, בנימוס המקסים שלהם בשקט ובהתנהגות מעוררת הערצה - פשוט ישבו, שתקו ורק הביטו בעוברים ושבים.
מאז - אנחנו עושים ככל יכולתנו לעזור להם. שכנים מביאים מזון, אוספים בגדים וכו’ אם כי לאורך זמן זה קצת בעייתי להאכיל מאה איש כל יום.
ואני שכבר חשבתי שעיניים של פליט שאומר “אני רעב” זה משהו שאמא שלי השאירה באירופה לפני 60 שנה, פתאום מוצאת את זה מול העיניים שלי כמעט בתוך הבית שלי - ופשוט לא יכולה לשאת את זה.
לא יכול להיות שאני אתכסה בפוך נעים בלילה וארדם בבטחון שיש לי ארוחת בוקר כשבמרחק 50 מטר ממני - מאה איש רעבים ורועדים מקור. (אינעל העולם - לא יכלו להשאיר אותם בתחנה המרכזית ולתת לנו להמשיך לחשוב שהכל בסדר ולהתעסק אם האספרסו שלנו יצא טוב הבוקר….?)ועכשיו - אליכם.
אם יש לכם בבית שמיכות, בגדים מוצרי חשמל (קומקומים, תנורים וכו’) שאתם לא צרכים, אם לאנשים שסביבכם יש דברים כאלו. אם אתם יכולים במקומות העבודה/
חברים/משפחה לעשות מגבית שבה כל אחד יתן איזה 10 - 20 שקלים (ורצוי כמובן יותר ) , תעשו קניה/איסוף של מזון (וגם בגדים שמיכות’, נייר טואלט, כלים חד פעמיים, סבון ) - ושמישהו יביא להם את זה
(מוצקין 4) - זה יהיה מקסים מצידכם.אם אתם קשורים לשרותי הסעדה כמו מסעדות או חברות קייטרינג שמוכנים להעביר שאריות מזון שבסוף היום מושלכות סתם לזבל אבל הם במצב טרי טוב ואסטטי ומספיק טוב לאכילה - אנא הסבו את תשומת ליבם לעניין.
עוד משהו חשוב - הם כולם מצוידים באישורי עבודה ומשוועים לעבוד - אז גם כאן אם יש למישהו רעיון , זה יהיה מעולה.
אני שומרת את זהותה של הכותבת אצלי.
אבל אם יש לכם יכות כלשהי לעזור - תכתבו פה, אני אדאג להפנות אליה.
נהניתם מהפוסט ? כדאי להרשם לעדכוני RSS ולקבל הכל ישירות.
שמי חנית כהן, אני בת 32 ואשת מחשבים משנת 93.
אני לא מבין את העניין של שמירת זהות הכותבת אצלך כאשר הכותבת היא בלוגרית ידועה שתיארה את המצב בבלוג שלה בשמה המלא ואפילו כתבה שאפשר לפנות אליה והיא תעביר לארגון “לפליטים”. אז אני אמור לפנות אלייך כדי שתעבירי אליה כדי שהיא תעביר הלאה וזה הפתרון לבעיית הפליטים?
מי שמעוניין לעזור מוזמן לפנות ישירות לארגון “לפליטים” בכתובת הדוא”ל laplitim אצל ג’ימייל.קום. מי שמעוניין בבירוקרטיה יכול לעבור דרך כל מיני אנשים טובים שיעבירו הלאה בטלפון שבור ובסוף זה אולי גם יגיע לארגון עצמו.
אורן: תודה לך על הלינק.
(אני מנחש שחנית פשוט לא ידעה, ורצתה לכבד את המחברת של האימייל…
)
אורן - אני קיבלתי את המייל ממקור אחר (דרך כמה אנשים בדרך) ואגב חתום על ידי אישה אחרת, בכל מקרה כיוון שקיבלתי זאת במייל - אני לא נוהגת להפיץ כתובות\שמות ללא אישוא וע”כ החלטתי לשמור את זהות מי ששלחה לי ומי ששלחה לה.
לשם העניין כאמור, אף אחת מהשתים אינה דניאלה.
תודה על הקישור, כמובן.
חנית, זה בדיוק מה שהתכוונתי כשכתבתי טלפון שבור. העניין עובר מאחד לשני בדוא”ל או פוסטים בבלוגים בלי להעביר את הנקודה העיקרית.
אין לי בעיה עם זה שהסיפור עובר מאחד לשני בתפוצות גדולות ומפורסם בכל מיני מקומות. להיפך - זה רק תורם למודעות ואולי גם מביא יותר תורמים או תרומות. מי יודע, אולי פוסט בבלוג כאן גם יגיע בשלב כלשהו לכתבה ב-YNET ויגיע לתפוצה גדולה יותר של קוראים. אבל מה שהכי חשוב, מה שהיה צריך לעבור בכל המיילים ובכל הפוסטים בכל הדרך שהם עברו, מה שצריך לעבור הלאה בכל דרך פרסום אפשרית, היא כתובת האי-מייל שציינתי בתגובה למעלה. לא הקישור שלי למקור הוא החשוב, אלא הדרך איך אפשר לתרום (וכן, אפשר גם להגיע ישירות למקום, אבל לא מדובר רק ב-100 הפליטים שיושבים שם, מדובר גם באלפי פליטים אחרים שמטופלים זה זמן רב ע”י אותו ארגון “לפליטים” דרך אותה כתובת אי-מייל - laplitim אצל ג’ימייל.קום).
בתוכנית הבוקר של ערוץ 2 הופיעה הבוקר גברת שמסייעת לפליטים ברח’ מוצקין
אני מבקשת ליצור איתה קשר. אם מישהו יודע את שמה ומס’ טלפון או אמצעי קשר אחר
אודה מאוד.
איטה, מדובר באותם 100 פליטים שמוזכרים בפוסט הנוכחי ובתגובות. את השידור של תוכנית הבוקר אפשר לראות כאן. שמה של הגברת הוא תמי בצר (05:45 בסרטון) ואת יכולה ליצור איתה קשר בטלפון 03-6041164 או בדוא”ל sigalit93 אצל וואלה.קום או דרך הפורום של התוכנית הבוקר.
כל המעוניינים לתרום מזון(רצוי מזון יבש), מוצרי הגיינה אישית או מוצרי ניקיון לבית לדיירי המקלטים של המרכז לקידום פליטים אפריקאים מוזמנים לשלוח מייל ל
omri@ardc-israel.org
עמרי, מתאם תרומות המזון של ARDC
המרכז לקידום פליטים אפריקאים
השארת תגובה