14 תגובות על הפוסט “לבד”

1. זה פוסט, ונושא, נוגע ללב.

   אני משוכנעת שרוב האנשים שתשאלי מרגישים כמוך -
   בטח הילדים והילדות שהם היו…
   והיכולת שלך לכתוב ככה בפשטות, נובעת כמובן מהבית שעכשיו.
   ככה צריך

   להגיב ↓

2. (קודם כל, תענוג היה לפגוש אותך במושי)

   אני תמיד אמרתי שלי אין הרבה חברים אבל על לא הייתי מוותר על אף אחד מהם. נראה לי שזה הכי טוב שיכול להיות, ונשמע שככה זה גם אצלך.

   הכי טוב.
   

   להגיב ↓

3. (קודם כל, תענוג היה לפגוש אותך במושינסקי)

   אני תמיד אמרתי שלי אין הרבה חברים אבל על לא הייתי מוותר על אף אחד מהם. נראה לי שזה הכי טוב שיכול להיות, ונשמע שככה זה גם אצלך.

   הכי טוב.
   

   להגיב ↓

4. אאוצ'!..
   צובט לי בלב ונפלה לי הלסת..
   כבר המון זמן מאז הפעם האחרונה שקראתי ברשת משהו כנה כל כך, אמיתי ישיר ופשוט כל כך שהרעיד בי משהו מבפנים כמו מה שכתבת כאן..
   אולי גם כי זה מרגיש לי כל כך כל כך מוכר על עצמי הזוגיות שלי והמעט מאוד חברים שלי והזיכרונות המתוקים מרירים מתקופת הילדות
   פשוט הזדהתי עם כל מילה..

   כך או כך, בן אם זה בגלל אופי מופנם או חינוך שנכנס בנו מהבית אולי בישנות אולי גם קצת עליונות אינטלקטואלית ואולי לא שגורמת לאנשים מסוימים כמונו להתקשות ביצירת קבוצה גדולה של חברים קרובים..אני לא חושב שאנחנו צריכים להתנצל בפני אף אחד על זה
   זה נכון, צריך להתאמץ ולהשתדל ולפעול כדי לשנות את המצב אם מרגישים בכך צורך ולא לבכות עליו, אבל אסור להתנצל
   אה..אני יודע שאת לא מתנצלת..סתם בהיסח הדעת חשבתי לעצמי בקול..

   להגיב ↓

5. פינגבאק: הבלוג של דורון וולף - הדלת האחורית» ארכיון הבלוג » אנשים מופנמים הם איים בודדים

6. אחחחח, גם אני הייתי מהלא מקובלים, ומאוד אהבו להזכיר לי את זה.
   היסודי היה מזעזע.
   ואז התחילה החטיבה ועולם חדש נפתח בפניי, ואז התיכון הגיע והשנים המוזרות הפכו למוזרות עוד יותר.

   אני עדיין יכולה להרגיש אאוטסיידרית כשיש סביבי חברים, ואני יכולה בשניות לחזור להיות ה- weirdo ההיא, בעיקר כי אני מכירה את המקום הזה כל כך טוב, שזה הכי קל.

   אין לי בעיה עם זה שאין לי המון חברות וחברים, מעולם לא האמנתי שצריך המון, ולמען האמת- המון חברים נשמע כמו המון עבודה!
   אבל אני מאמינה שצריך שיהיו סביבנו את האנשים שאנחנו הכי סומכים עליהם בעולם.
   לי יש את בעלי שהוא החבר הכי טוב שלי, יש לי משפחה שאני יכולה לסמוך עליה ביותר, ואולי עוד 3-4 אנשים שאני יודעת שאוכל לפנות אליהם ולא לקבל דלת נטרקת לפנים.

   אבל כילדים, כן, אתה לא מבין מה אתה עושה לא בסדר כשאתה פשוט אתה. לפחות כך זה היה לי.
   אני מתה מפחד שאותו הדבר יעבור על הילד שלי, שחר, אני מקווה שאדע להתמודד עם זה בצורה תועיל לשחר….

   להגיב ↓

7. למה בלוגלי נפל?

   להגיב ↓

8. I definitely need to think much more in that direction to see things i can do regarding it.

   להגיב ↓

9. I was aware of this already, but still there have been some beneficial bits which concluded the image for me personally, thank you so much!

   להגיב ↓

10. I'm aware about this previously, but nevertheless there was clearly a few beneficial bits which finished the picture for me, regards!

    להגיב ↓

11. Sometimes, blogging is a bit tiresome specially if you need to update more topics.:'~*"

    להגיב ↓

12. The way you write, you are really a professional blogger.~,`~*

    להגיב ↓

13. Only a few blogger would discuss this topic the way you do.:'~,~

    להגיב ↓

14. I would really like you to become a guest poster on my blog.:*:`*

    להגיב ↓