הבלוג של אח"י דקר

צודקת, גם אם נראה שבתל-אביב עצמה יש פלורליזם וליברליות, היא עדיין (כל עוד לא הכרזנו על עצמאות) כפופה לשלטון הפדרלי בירושלים. מה שהפתיע אותי שארגוני ההומואים נזקקו לתמיכה של 100% מהעירייה בשביל המצעד. אם ההומואים לא יגנו על עצמם, אני בספק אם הסטרייטים יעשו זאת. וחוצמזה, צריך להתכונן לעלות על ירושלים.

ודרך אגב, החוק שאני רוצה להעביר הוא לקבוע את בירת ישראל בתל-אביב לנצח נצחים. לא ראוי שירושלים תשמש כבירת ישראל.

לרמן – לא מסכימה איתך. התמיכה מהערייה היא בזכות ולא בחסד. הרי גם את מצעדי ה”אהבה” למיניהם מממנת העירייה. עריית ת”א מכילה היום 2 נציגים שדואגים לזכויות להט”בים ועל כן ישנו קצת פוקוס גם על צרכינו.

אשר להפיכת הבירות, לא בטוחה שזו הדרך, אני לא בטוחה שאני יודעת מה הדרך, אבל השינוי יהיה התמודדות עם הסמפטום ולא עם הבעיה. הבעיה קיימת ואסור להתעלם ממנה.

It is a major concern, indeed.

Israel is turning into an unpleasent place to live in.

The current Israeli government is the worst ever. Wake up before it’s too late. Today is the gays, tomorrow it will be your freedom of speech.

The alarming signals, including 892, should concern every Israeli in the world. With possible Iranian crisis in the horizon, something that may legitimate further violations of human rights and bypassing normal democratic processes, we may face the challenge of keeping Israel’s regime.

Remember where have you been when it started to happen;

I wish I am so wrong this time.

הלוואי והייתי מאמינה שזה יהיה כל כך פשוט.
את התקוות האלו אנחנו מטפחים כל פעם מחדש, הן עלו אצל חלק עם הקמתה של “שינוי”, אחר כך עם “קדימה” ועכשיו מתכנים על המפלגה הבאה.

החוגים ההומואיים בת”א כבר עובדים על הקמת מפלגה “גאה”.
אני אשמח לגלות שהתבדיתי, אבל כבר לא מאמינה ולא מטפחת תקוות.

חנית, לא התכוונתי שהעירייה לא צריכה לתמוך במצעד הגאווה. מצעד הגאווה הוא חלק מהמהות של העיר תל-אביב. מה שאני יודע הוא שבמצעדים קודמים גם ארגוני להט”בים למיניהם השתתפו בארגון ובעלויות, ואילו הפעם הם השאירו את הכל לעירייה.

אני לא חושב שההשוואה למצעד האהבה היא רלוונטית. מצעד האהבה הוא מסחרי לחלוטין (זה לא מצעד לזכויות הסטרייטים), בעוד שמצעד הגאווה אמור להיות פוליטי.

כרגע אין אף מפלגה ליברלית ואפילו לא סמי-ליברלית בכנסת ואת זה צריך לתקן. במצב פוליטי כזה, המחוקקים מאפשרים לעצמם להיעדר מהמליאה, כשהדוסים ושאר כוחות החושך מנסים לגמור לנו את המדינה בשם “הערכים”.

אילן – אני איתך. כאמור,לא חושבת שיש לעסק הזה שיניים או סיכוי.

לרמן – ההשוואה היא רלוונטית דווקא עקב השוני. אם במצעד מסחרי העירייה תומכת על אחת כמה וכמה. אשר לפוליטיקה קהילתית, אין ספק שהארגונים הקהילתיים נמצאים דיי בשפל המדרגה, אבל זה לא שונה מהמצב במדינה כולה.

אה, יש לי דגל של ארה”ב ליד השם, למרות שאני מטקבק מפתח-תקוה. נפלאות הגלובליזציה.

לרמן – הרווחת. חוק הצנזורה לא יעבוד עליך. אם אתה במקרה הומו אתה גם יכול לצעוד ללא חשש. רק תעשה את זה עם עיניים סגורות שלא תראה שאתה בישראל.

לא, חלק מהצנזורה לא מופנה כלפי בלוגרים. (למשל חוק ההפגנות).