לפעמים אדם קם בבוקר (או בערב) ופתאום נופלת לו אבן של חמישה קילו על הראש והוא מבין משהו לגבי החיים שלו.
לא תמיד האבן הזו גורמת לו לגלות את כח המשיכה או משהו שיעזור לאנושות, או אפילו לחלק קטן ממנה – אבל היא עדיין שם ונופלת.

לפעמים, האבן מתמצה במשפט אחד, משפט סתמי ופשוט – לא משהו גרנדיוזי.
הערב נפלה עליי אבן כזו, אבן של משפט שאפילו לא נאמר אליי, משפט שנאמר לפני מספר חודשים על מישהי אחרת. משפט שפתאום גורם לי להבין שגם אני כזו – כמו אותה אחרת.

אני עוד לא יודעת מה לעשות איתו, ואיך להשתמש במידע – אבל אני כן יודעת שאני חייבת להשתמש בו.

אמרתי פעם למישהי שאנחנו חייבים לזכור שהחיים שלנו מורכבים מבחירות וכשאנחנו לא בוחרים במודע – אנחנו עדיין בוחרים, בוחרים בחירה של טפשים – את ברירת המחדל.
היום הבנתי שזה מה שאני עושה כבר לא מעט זמן, ושאולי הגיע הזמן להפסיק – כי מתישהו חייבים לבחור ולנהל את החיים לבד, לא לתת לאחרים לנהל אותם עבורי.

אז, כן – היה לי ערב מלא תובנות. חבל רק שלקחת אותן למקום מעשי זה ממש לא פשוט.
אבל תובנות זו התחלה טובה, עכשיו רק צריך להבין איך לבחור ומה לבחור.
אבל זו התחלה.

עכשיו כשעשינו צעד ראשון – אפשר להתחיל ללכת.

נהניתם ? הרשמו לעדכוני RSS !