על מצעדים וי-ם
מאת חנית כהן | נשלח 17.06.2007 | נושאים כללי
יום חמישי הזה, 21 לחודש בשעה 17:00 יתקיים בירושליים מצעד הגאווה.
כבר כתבתי כאן שנה שעברה למה לבוא. כבר כתבתי כאן השנה על הקשר בין הומופוביה וחופש ביטוי.
אני לא יכולה לומר יותר עד כמה זה חשוב לצעוד, עד כמה חשוב להילחם גם כאן באפליה.
אתם יודעים מה, לא נכון - נשאר לי עוד דבר אחד לומר - בסופו של דבר הם יצליחו, אנחנו נוותר וביחד עם זאת נעזוב.
ובעוד כמה שנים כש”אנחנו” נחיה בקנדה\אוסטרליה\הולנד או אפילו גרמניה אתם תשארו כאן לבד.
תיפטרו מכל ההומואים והלסביות ותשארו לבד במלחמה, כי המלחמה תמשיך - אנחנו רואים אותה מול העיניים שלנו בחוקים החדשים שצצים חדשות לבקרים.
וכשאנחנו נלך - יהיה לכם רק יותר קשה, כי אנחנו ואתם באותו הצד של המלחמה.
וכן, זו מלחמה. שלא תעזו לחשוב אחרת.
נהניתם מהפוסט ? כדאי להרשם לעדכוני RSS ולקבל הכל ישירות.
שמי חנית כהן, אני בת 32 ואשת מחשבים משנת 93.
אם הייתי בסביבה, הייתי מצטרפת בשם הסולידריות. חזקי ואמצי!
א. תודה.
ב. זו בדיוק הבעיה בגישה, תסלחי לי על הציניות לרגע…
אם אני אהיה בסביבה כשהמדינה לא תאשר נסיעה בשבת או חופש הפגנות\ביטוי אני מבטיחה להצטרף (יש סיכוי לא רע שאני פשוט לא אהיה כאן)
קבלי תיקון - הרגע הבנתי שהסביבה היא מדינת ישראל (אופסס… הרי לכן יש לי פה דגלים)
מגיע, בטח שמגיע- אחרי שנה שעברה, שאז הנושא עלה למודעות שלי, אני רואה במצעד הגאווה בירושלים את “הקנרית בפיר” של זכויות האזרח.
אה, ושכחתי להוסיף שלא הכל שחור- אם בבר אילן מוקם תא גאווה ואפילו מקבל את ברכתו של דיקאן הסטודנטים הייתי אומר שיש התקדמות.
אני כבר one step ahead of you. עזבתי. אמנם לא מסיבות של אפליה נגד עליזים, אבל בהחלט היה מרכיב של מיאוס מהדתיים במשוואה. אצלנו (סן-פרנסיסקו) יתקיים בקרוב מצעד הגאווה בלי שום תראראם ובעיות או דיונים מיוחדים. המצעד כבר לא מסמל הרבה. המאבק האמיתי היום אצל העליזים האמריקאים הוא בבתי המשפט, בנסיון להשיג להם זכויות של זוגות הטרו.
צודק לחלוטין. אנחנו עדיין בשלבי חשיבה ולא בשלבי ביצוע…
מי יודע מתי זה ישתנה, אין ספק שהמצב בארץ מעודד אותנו לכיוון
אני אקדים ואומר שמזעזע אותי שבעולם הכביכול נאור שאנו חיים (או שהייתי רוצה לחשוב שאנחנו חיים בו), ישנם אנשים בכמות לא מבוטלת שיעשו “טרור” רק בשביל לא לאפשר לאדם להביע את עצמו בחופשיות, ללכת בראש זקוף באמירה של “אני לא פחות מאף אחד אחר”…
עצוב לי שזה המצב בירושליים, ושמדובר בלא מעט מתנגדים, אני מקווה שהממשלה\משטרה מבינה את חשיבות אי-מניעת המצעד, ושהוא אכן יתקיים וכמובן יעבור בשלום.
עם זאת, אני חייב להגיד שבתור אדם ליבראלי מאד, שמכבד אדם באשר הוא אדם בלא קשר למינו או נטיותיו, עצוב לי שמצעד הגאווה מתבצע בצורה בה הוא מתבצע, הייתי שמח לראות זוגות של בנות, זוגות של בנים, הולכים בגאווה ביחד לאורך טיילת תל אביב, לראות אושר של זוגות חד מיניים, לראות כמה בחורות שהתחילו את דרכן בתור גבר שלמות עם עצמם, אבל זה לא המצב, במקום זה, יש מצעד שמשפריץ סקס, בצורה בוטה, שמושך אליו צעירים וצעירות, בנות טיפשעשרה שמבחינתן “מגניב” ללבוש מכנסון שלא מכסה את העכוז, וביקיני, להחזיק דגל בצבעי הקשת, לדפוק פוזות למצלמה ולחגוג עוד יום של מוזיקה, בלאגן, ויופי המשפריץ סקס.
צר לי, איני יכול לראות שום קשר בין האווירה המינית הזו של המצעד, לבין האמירה שמצאת הגאווה אמור להגיד.
לסיכום, נקודה למחשבה… אם כל אותם האנשים שרוצים לצעוד בירושליים במצעד הגאווה, היו מנסים לצאת מגדרם לקראת הדתיים, ולעשות מצעד גאווה בלא אווירת מיניות, אלפי או עשרות אלפי צועדים היו לובשים בגדים רגילים ולא חשופים מידי, וצועדים ברחבי ירושליים, להפגין את הכמות, את האושר, את הגאווה… האם החרדים היו מתנגדים לזה בכזו נחרצות? אני חושב שלא…
אבל בשביל זה צריך קודם כל לכבד את השני, להקשיב, ולרצות למצוא פשרה, ובמציאות שבה כל צד בטוח שהוא צודק והשני טועה… זה קצת בעייתי…
אייל, היית פעם במצעד הגאווה בירושלים?אני הייתי בעצרת שנה שעברה, ואני יכול להגיד שאני רואה כל יום בגדים יותר חשופים באוניברסיטת בר אילן, שאני לומד בה, וראיתי יותר מזמוזים ואווירת סקס בכל יום סטודנט שהייתי בו.
אייל, קח את עצמך מחר לי-ם וראה את המצעד. אין דין ירושלים כדין ת”א, והמצעדים אינם דומים.
המצעד בח-ם הוא הפגנה פוליטית לעילה ולא תמצא בו ולו עכוז חשוף אחד או משאית מוזיקה. כן תמצא בו זוגות, שלטים וסיסמאות.
השארת תגובה