על בלוגים אינטרנט ומערכות יחסים
מאת חנית כהן | נשלח 25.04.2007 | נושאים כללי
בלוגים מבוססים על מערכות יחסים, זו מערכת יחסים בין הכותב לקוראים ולמגיבים, בין המגיבים לכותב ולמגיבים אחרים ובכלל לעולם.
האינטרנט כולו מושתת על מערכות יחסים, בייחוד בעידן ה-2.0, העידן בו כל האתרים הפכו לרשתות חברתיות.
כל החיברות האינטרנטי הזה גורם לנו לפעמים לשכוח מהעולם שמאחורי המחשב. ברשת חברתית הכל פשוט, אתה מסמן מישהו ומגדיר אותו כחבר. במקרה הקיצוני ביותר - הוא צריך לאשר אותך. העולם האמיתי, זה שמאחורי המחשב, עובד קצת אחרת. חבר הוא אדם שאתה משקיע בו, דואג לו, תומך בו ובהתאמה מקבל ממנו עזרה ותמיכה כשצריך. לפעמים אנחנו נוטים לשכוח את ההקבלה.
הרבה פעמים פרסמתי בבלוג כאן הצעות עזרה כלליות: תרגום תבניות לפי בקשה, תרגום תוספים ועזרה כללית. אני מקבלת לפחות מייל אחד ליום עם בקשת ייעוץ וכולם ללא יוצא מן הכלל מקבלים תשובה. אני לא מצפה מאנשים שמבקשים עזרה להתנהג כחברים שלי, הם ביקשו עזרה חד פעמים - הם יקבלו ובכיף.
ההרגשה היא שונה כשמדובר שמישהו שאני כבר מכירה, מישהו שיש לו את כתובת המייל האישית שלי, מישהו שקיבל את המסנג’ר שלי - מישהו שהגיע מספיק קרוב כדי לקבל פרטים. לאנשים כאלו אני עושה פחות הנחות, כשהם יוצרים איתי קשר רק כדי לקבל עזרה ואפילו לא טורחים להגיב בבלוג או סתם לשאול מה שלומי לפני בקשת העזרה - כאן אני חשה שלא בנוח.
באותה המידה קשה לי עם אנשים שפונים עליי לעזרה ושואלים “האם אתה יכול לעזור לי…”, הגעתם אליי דרך הבלוג, לא טרחתם לקרוא פוסט או שניים ? לפחות את דף האודות ?
אי אפשר באמת לטעות כאן…
אז אני פה כדי לנסות להזכיר שוב - זה הכל עניין של מערכות יחסים, תגיבו כפי שהייתם רוצים שיגיבו אצלכם או ידברו אתכם פנים אל פנים, צרו מערכות יחסים לפני שאתם מבקשים עזרה, תדאגו להשתמש בנימוס בסיסי. כל מה שתקף בעולם הגדול - תקף גם כאן. יהיה לי יותר כיף לעזור לכם אם אני אדע מי אתם ואתם תטרחו לדעת קצת מי אני.
נהניתם מהפוסט ? כדאי להרשם לעדכוני RSS ולקבל הכל ישירות.
שמי חנית כהן, אני בת 32 ואשת מחשבים משנת 93.
נורא קל לנו לקבל את האשליה שמרגע שקיבלנו את הגישה הבלתי אמצעית הזו אל מישהו, הרי שזהו. הוא זמין עבורם עכשיו. הרגע. תמיד. ללא תנאי. קצת שוכחים שלא מדובר כאן במענה אוטומטי, אלא שיש מישהו בצד השני, שהאינטרסים שלו אינם זהים להצילו-דחוּף-דחוּף! שלנו.
וזה עוד בלי להביא בחשבון את העובדה שלעתים נדרשת השקיה קלה של העציץ הזה, בטרם יתייבש וימות.
הרגל טוב הוא להפנות את כל השואלים מראש למקומות בהם אנשים יוכלו לעזור להם כמונו, או אולי אפילו טוב יותר. ברגע שהם שואלים את השאלה ברשת, ולא במדיום פרטי כלשהו, הסיכוי שהם יקבלו תשובה הולמת רב יותר, והמידע יעמוד לרווחת הכלל בהמשך, כך שלאדם הבא ששואל אותנו את אותה שאלה כבר נוכל לתת הפנייה למקום בו התקבלה בעבר תשובה בנושא.
כאשר אדם שואל שאלה במרחב ציבורי, הוא נוהג לשמור על כללי הנימוס, שכן הוא עלול שלא לזכות להתייחסות מאיש. אם הוא קיבל תשובה טובה ורצינית, הוא כבר ידע להעריך את המקום, ויחזור אליו בעתיד, ולעיתים רבות יוכל לסייע לאחרים בפתרון בעיותיהם באמצעות הידע שרכש בנושא.
תומר: צודק כמובן. הפוסט הזה (כפי שניתן לנחש) נכתב בעקבות מספר מקרים ספציפיים. אני כמובן נוהגת להפנות אנשים אל קב’ הדיון כאשר זה רלוונטי…
ולפעמים גם במרחב הציבורי אנשים נוהגים מאד שונה מהדרך בה אני הייתי נוהגת.
היי חנית,
לדעתי הנושא הזה עוד יתפתח וימשיך להדהד, ככל שהעולם הרשתי יתפתח ויהווה חלופה לקשרים של ממש, או מערכות חברתיות של פעם. בוודאי שיש מקום לסטטוס קוו ברור יותר לגבי איך יוצרים קשר ואיך מתחזקים אותו, לדעתי כרגע יש פשוט ואקום בגלל העוצמה והמהירות שהמדיום הזה מתפתח, ואין להתפלא שדווקא את מרגישה את זה יותר מאחרים בגלל אופי העבודה שלך והפרוייקטים שלך ברשת.
עבורי העולם ברשת הוא מופלא לגמרי - עולם שאפשר לי להכיר אנשים שבנסיבות אחרות בוודאי שלא הייתה לי הזדמנות להכיר, ולו רק בגלל המרחק הפיזי. שלא לדבר על היכולת לתקשר בעברית וליצור מערכות יחסים במרחק אלפי קילומטרים מהארץ. קשה להקביל אותו לעולם הממשי.
נ.ב חנית - אנחנו כבר קבענו להפגש, כן?
אנחנו אכן קבענו להיפגש
לא מפתיע אותי שהרשת כרגע חסרת כל מעצורים, אני גם לא מנסה לחנך את הטוקבקיסטים בוינט.
בעיקר מפריע לי שאנשים שקוארים את הבלוג שלי, שוכחים שיש אדם מאחוריו וראוי להיות מנומסים (גם לא כ”כ ברור לי איך זה קורה, הרי יש לי לא מעט פווסטים אישיים כאן).
הי נעים מאד אח”י דקר. מה שלומך?
אתה יכול לעזור לי אולי?
ריגשת אותי חנית, קודם כל בגלל הבנאדם הנפלא שאת (לפחות שאני מכיר), בגלל כל העזרה שלך לזולת.
לא ביקשת הרבה, יש כאלו שמבקשים כסף למה שאת עושה, אבל את - הכל, תמיד בשביל כולם, לא משנה מי אתה, איך אתה.
אני קודם כל אבקש סליחה עם באיזשהו שלב שיצא לנו לדבר פגעתי בך, לא התייחסתי בנימוס, לא התייחסתי כחבר. כי בשבילי, אני מרגיש שדקר היא אחת שאני מוכן לעשות בשבילה והרבה (ואנחנו לא מכירים כ”כ הרבה זמן).
אני מסכים איתך, עכשיו אני חייב לרוץ לאוטובוס אבל אני עוד אכתוב על זה ואת תגובתי לעניין.
לבינתיים תזכרי שמותר לפעמים להגיד “לא” למי שצריך להגיד.
אוהב ונשיקות (אני לא יהיה פה הרבה זמן כנראה). אלי.
בלוגיפהמוזמנתלשלי!
(אגב, לולא היכרתיך קצת, ועל סמך החתימה בלבד בסוף הפוסט, הייתי משוכנעת שקוראים לך רונית!)
אלי: המון תודה, אתה פשוט בחור מקסים.
זוש: אני לשך כבר הגעתי
אשר לחתימה - מצאתי כת יד שפשוט דומה מאד לשלי - אז שאני לא אשתמש בו ?
עזרת גם לי עם התבנית בוורדפרס וזה סבבה. אמנם זו פעם ראשונה שאני כותב פה תגובה (אני קורא אותך מידי פעם) ככה שכנראה יש לי הנחה, אבל זה שלא הגבתי זה לא אומר שאני לא מודה לך. גם אני עוזר לכל מיני אנשים בכל מיני בקשות, אבל האמת היא שלא ממש אכפת לי אם עונים לי או לא. לא יודע מה זה משנה בכלל.
קודם כל תודה.
המטרה בפוסט לא הייתה לגרום לכל מי שמבקש עזרה להרגיש לא נח, אלא בעיקר להזכיר שיש בנאדם מאחורי הבלוג - גם הבלוג שלי וגם בלוגים אחרים
אני יודע שזה לא קשור לכאן והכל, אבל גם בוורדפרס החדש שהוצאת התאריכים והימים נשארו בשפה האנגלית, בעוד בגירסא של רן הכל היה בעברית. לא לדבר על לוח הבקרה, שכולו באנגלית, אבל זה כבר פחות חשוב לי.
נא לתקן.
היי איתי.
הגירסה שעכשיו על השרת תוקנה.
כדי לתקן את הגירסה שלך פשוט ערוך את הקובץ wp-config.php ועדכן את שדה השפה שבו
define ('WPLANG', 'he_IL');תודה
[...] שקיפות היא דבר מצויין ביחסי בלוגר קוראים (כבר אמרנו שבלוגים שה עניין של יחסים). - לארגן ארוח בלוגרים: פשוט לדבר עם בלוגרים שאתם [...]
השארת תגובה