רוצים לכתוב כאן ? הבלוג של אח"י דקר מחפש כותבים אורחים ראו כאן

עוד שיחה

מאת חנית כהן | נשלח 1.08.2007 | נושאים כללי

“הבעיה מתחילה מזה שאת לא מתקשרת איתה, את מציבה לה עובדות”
“אני לא יודעת לתקשר איתה, מעולם לא ידעתי”
“את צריכה לנהל איתה שיחות, ולא לתקשר במעשים”
“אין לנו זמן לזה, חוץ מזה אני בכלל לא בטוחה שאני יודעת לתקשר ברמות האלו”
“איתי את מצליחה, גם עם חברות שלך”
“זה לא אותו הדבר”
“זה דווקא כן, זו בדיוק הנקודה”

אז אני עובדת על זה, על לתקשר איתה.
לאחרונה יש לנו לפחות שיחה קשה אחת בשבוע, אבל אנחנו מתקשרות בהן.
לא יותר צעקות או עצבים או טריקות טלפון.

צריך הרבה סבלנות כדי להביע במילים דברים, הרבה יותר קל לצעוק או לנתק או לקום וללכת אבל אסור לי.
אסור לקום וללכת ולהתייאש כשקשה כי זה לא עוזר לנו.
אני לא רוצה להתנתק ממנה, עשיתי את זה כבר פעם אחת וזה היה נורא, לי ולה ולהם.
לא רוצה לשבור את הכלים, מנסה לנקות אותם ולהניח אותם על השולחן.

זה לא קל וצריך לנסות להבין את שני הצדדים ולהסביר איך אני מרגישה בשקט ובסבלנות במקום לצעוק.
צריך גם להבין איך היא מרגישה, להבין שכמו שאני לא מייצגת רק את עצמי פה, גם לה יש מטען שלא מקל עליה.
שגם היא כמוני מרגישה קצת בין פטיש לסדן.

לפחות השיחות האלו נגמרות בטוב, אנחנו אוהבות מאד - מכאן מתחילה הבעיה.
ידיד שלי אמר לי יום אחד שביום בו הבין שאני אוהבת אותה באמת, המין מאיפה מגיעה המורכבות ביחסים שלנו.
כשלא אוהבים ניתן פשוט להתנתק.

ואחרי כל שיחה כזו אני קצת מרוקנת, וקצת עייפה ומאד גאה בעצמי ששוב לא צעקתי.
היום אפילו אמרתי לה את זה - אני מנסה לתקשר איתך ולא לצעוק יותר.
זה משתפר, אומנם בצעדי תינוק - אבל משתפר.


נהניתם מהפוסט ? כדאי להרשם לעדכוני RSS ולקבל הכל ישירות.



7 תגובות עבור “עוד שיחה”

  • חנן כהן בתאריך 1.08.2007 @ 10:39 am

    ממליץ מאד על הספר “שיחות קשות”.

    http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=974162

  • ברחש בתאריך 1.08.2007 @ 11:26 am

    שימי את עצמך רגע במקומה, את הרי מכירה אותה ואת כל טראומות הילדות שלה, את יודעת מה השפיע עליה ובנה את השקפת עולמה ומכאן את גם יודעת למה היא מקבלת דברים כפי שהיא מקבלת. אז שימי עצמך לרגע במקומה ומה שתרגישי נקרא חמלה והזדהות. מהמקום הזה אפשר לנהל שיחה על הנושאים הקשים ביותר מבלי להפוך אותה לשיחה קשה.
    בהצלחה.

  • מרג' בתאריך 1.08.2007 @ 12:43 pm

    זה חתיכת כישרון להמשיך להתעקש לתקשר
    ולא ליפול ל”שוברים את הכלים ולא משחקים”

    אחרי הכל, זה לא סתם שכלכך הרבה מאיתנו אוהבות אותך.

    חיבוקים עזים

    -מרג’ שבאה לחפש תבניות ומצאה מלוחה-

  • אחי דקר בתאריך 1.08.2007 @ 1:01 pm

    תודה לכולכם.
    האמת היא שאת השיחות הקשות אני לאט לאט לומדת לנהל, לרוע המזל צריך בעיקר המון סבלנות.
    אגב ברחש, גם כשלצד אחד יש חמלה והזדהות זה לא ברור שהשיחה אינה קשה (בדקנו את זה שוב היום).
    קשה מאד לנהל שיחות לא קשות על נושאים מאד טעונים.

  • Morin בתאריך 1.08.2007 @ 1:45 pm

    בהצלחה. אם את רוצה כתף, יש לי שתיים.

  • השדון האגדי בתאריך 1.08.2007 @ 11:48 pm

    שיהיה בהצלחה חנית.

    אני מאמין שבתקשורת עם אנשים יש תמיד שתי צדדים: הרע וטוב. אם זאת אהובתך, אני לא רואה טעם לוותר (לוותר אומר גם לצעוק ולסגור את הטלפון) בסה”כ שניכן באותה הסירה, מנסות להגיע לנקודה שתהיה יותר טובה לשניכן - אתן תגיעו אליה, זה לוקח זמן, זה דורש הרבה סבלנות וסובלנות אבל אם אתן אוהבות באמת זה לא מה שיפריע לכם.

    שולח מפה חיבוק ומקווה שיסתדר במהרה (:

  • אחי דקר בתאריך 2.08.2007 @ 9:08 am

    תודה. לא מדובר על זוגתי - שם הכל בסדר :-)

  • השארת תגובה





    :mrgreen::|:twisted::arrow:8O:):?8):evil::D:idea::oops::P:roll:;):cry::o:lol::x:(:!::?: