עוברות דירה
מאת חנית כהן | נשלח 24.12.2006 | נושאים כללי
אין דבר יותר מייאש וסיזיפי מלארוז דירה.
ארגז אחר ארגז החפצים נכנסים…
הנה אוטוטו נגמר, אבל לא.
לא משנה כמה זרקתי היום (וזרקתי לא מעט), לא משנה כמה ארגזים אספנו בצהריים (שוב, לא מעט) - המלאכה לא מסתיימת. תמיד נשאר פה עוד קצת, ושם עוד משהו.
אנחנו כבר מזמן לא באריזות גדולות, את חדר השינה כולו כבר סיימנו, אבל הנה צצו להם מספר ספרים מתחת למיטה. ואת הסלון סיימנו, אבל יש עוד 4 דיסקים נשכחים על אחד המדפים.
זה מייאש, ומבאס ומתסכל.
כי אין כבר כח, ובאמת כל מה שבא לי זה לשבת על האינטרנט, לצפות בעוד סדרה נחמדה או סתם לקרוא (אי אפשר - אחרוני הספרים נארזו לפני רגע).
אבל מחר בשמונה צפוי צלצול בדלת (והמובילים שלי דייקנים למדיי) וזו שעת היעד.
ואני פה כותבת במקום לארוז…
ברחבי הבית מסתובבים ארבעה בעלי חיים לחוצים, החתולים עוד משתעשעים מכך שיש ארגזים להכנס לתוכם, הכלבים לעומתם בסטרס גדול.
ואנחנו, אנחנו עייפות ומיואשות.
מחר יום חדש.
מחר דירה חדשה.
לא חיים חדשים, אבל בהחלט יותר טובים.
מחר מתחילים לפרוק, שזו מלאכה הרבה יותר נעימה 
נהניתם מהפוסט ? כדאי להרשם לעדכוני RSS ולקבל הכל ישירות.
שמי חנית כהן, אני בת 32 ואשת מחשבים משנת 93.
hang in there עוד קצת. זה יהיה שווה את זה.
ככה נראה לי לפחות… אני עוד אצל ההורים, מת לארוז כבר
מזלטוב וסימנטוב!
השארת תגובה