רוצים לכתוב כאן ? הבלוג של אח"י דקר מחפש כותבים אורחים ראו כאן

סוגרים את הבלוגוספירה

מאת חנית כהן | נשלח 18.04.2007 | נושאים כללי

על פי OneDayBlogSilence.com:
שתיקה שווה יותר מאלף מילים, ב-30 לאפריל בואו ונתאחד להראות כבוד ואהבה לאלו שאיבדו את יקיריהם באסון בווירג’יניה….

הבעיה, אנחנו ישראלים ועל כן לא מצייתים לחוקים. בעיה מספר 2 - האסון היה בארה”ב.
מאידך - יש לנו שם נציג של כבוד בין הנופלים.

אז מה אתם אומרים? שובתים ?
האם באמת עדיף לשתוק על פני להנציח ולדון ? אם זו הייתה הגישה בה היינו נוקטים בקשר לשואה איפה בכלל היינו היום ?
שאלות שאלות, ותשובות אין.


נהניתם מהפוסט ? כדאי להרשם לעדכוני RSS ולקבל הכל ישירות.



9 תגובות עבור “סוגרים את הבלוגוספירה”

  • יוחאי בתאריך 18.04.2007 @ 11:54 am

    דקת דומיה זה קטע חזק מאוד. המוני אנשים הנמצאים ביחד ושותקים זה אדיר. אני לא יודע אם זה מתאים לבלוגים. אולי כן…
    האסון בוירג’ינה מזעזע, אבל הוא אכן מעבר לים. אני הייתי מציע את ה 12 ביולי כיום שתיקת הבלוגוספרה בארץ. ובנוסף לשתיקה ביום הזה, צריך גם באדג’, כפי שעשו באתר שקישרת אליו.

  • גילפ בתאריך 18.04.2007 @ 12:23 pm

    ביום השואה, ספינות נאט”ו במפרץ אילת הפעילו את הצופרים שלהם במקביל לצופרים שעל החוף.

    הזדהות צריכה להראות. אולי עדיף, במקום שתיקה, פרסום אחד, אחיד של הזדהות.

  • אחי דקר בתאריך 18.04.2007 @ 12:31 pm

    יוחאי, מצד אחד אני מסכימה איתך - זה חזק. מהצד השני יש כמובן הרבה יותר משמעות לכבישי איילון בהם כשהתנועה כולה עוצרת יש לזה גם אפקט ויזואלי חזק. אני חושבת שכאן באדג’ אולי יעשה את ההבדל - כלומר אם במקום סתם לשתוק - ביום הזה כולם ישימו תמונה כלשהי, תהיה לזה משמעות.

    כמו שגיל כתב למטה, הזדהות צריכה להראות.

  • רוני בתאריך 18.04.2007 @ 12:40 pm

    לורל גם כתבה על זה, ואצלה זה מעורב בחויה שהיא עברה כאן אצלנו ביום השואה. מעניין לקרוא.

  • אילן בתאריך 18.04.2007 @ 2:41 pm

    לורל גם כתבה על זה, ואצלה זה מעורב בחויה שהיא עברה כאן אצלנו ביום השואה. מעניין לקרוא.

    קראתי את הטור שלה - מאד מרגש. מבט קצת אחר על מה שנראה בעינינו כהרגל.

  • אחי דקר בתאריך 18.04.2007 @ 3:18 pm

    אכן מרגש, כאמור יש משהו מדהים בעצם זה שהרחוב כולו עוצר - אין רעשים ואין תנועה למשך 2 דקות שלמות

  • דרומי בתאריך 18.04.2007 @ 4:15 pm

    לא יודע, נראה לי קצת מוזר.
    כאילו, זה אכן אסון נורא והכל, אין ספק. אבל לא חסרים אסונות נוראים… בגלל שזו ‘ידידתנו הגדולה’?
    אין ספק שעבור האמריקאים, האסון הזה הוא לא כמו אסון בסין או בצרפת - זה קרה אצלם, וזה מיוחד. אני מרגיש סימפטיה לכל מי שנפגע באסון הזה, אבל את אותן תחושות אני חש כשקורים דברים דומים ברחבי העולם, לא?

  • שרון בתאריך 18.04.2007 @ 4:21 pm

    לשתוק? באמת? שבלוגרים. ישתקו. כמה אמריקאי.

    האם לא היה מוטב היה שב-30 באפריל יקדיש כל אחד ממאות אלפי הבלוגרים האלה פוסט אחד למחשבות על הטרגדיה הזו. שזה יהיה הפוסט היחידי שלהם בכל אותו היום.

    והאם לא זה בדיוק מה שקרה פה כמעט בדיוק לפני 3 ימים? אני לא חושבת שנתקלתי (לפחות בין הערב שלפני לשעות הערב המוקדמות שלמחרת) ולו בלוגר אחד שהנפיק פוסט שאינו נוגע איכשהו ליום השואה. מילים הרבה יותר חזקות משתיקה.

  • שזיף ותות בתאריך 18.04.2007 @ 5:07 pm

    יום אחד של שקט , לא בשבילי

    אתר oneDayBlogSilence מזמין את הבלוגרים ליום של שתיקה.
    יום השתיקה יחול בעקבות אסון ורג’ינה , המטרה הינה לכבד את המתים , לתת קצת שקט.
    עם כל הכבוד לא…

  • השארת תגובה





    :mrgreen::|:twisted::arrow:8O:):?8):evil::D:idea::oops::P:roll:;):cry::o:lol::x:(:!::?: