מה אני יודעת לעשות ?
כל דבר שקשור לוורדפרס כל עוד אינו מצריך יכולות עיצוב.
דוגמאות ניתן לראות בתיק העבודות שלי או ברחבי הבלוג עצמו.
ניתן ליצור איתי קשר במיייל: webmaster@dakars.info
לסבית, כולן זוכרות, נכון ?
לא רק לסבית – גם אשת מחשבים קשוחה, עם עור וניטים ובלוגייה.
וארגז כלים לא ורוד.
אז זהו, שקשוחה זה אחלה, אבל אתמול בלילה לפני השינה פתאום ראיתי תולעת חומה שעירה ובאורך חמישה ס”מ מהלכת על הסווצ’רט שלי. צעקות נשמעו בכל הבית.
הזוגה שהוזעקה למקום הודיעה לי מראש שהיא מפחדת מתולעים, ואז כשראתה את הייצור המדובר קבעה בידענות “זו לא תולעת, זה זחל”.
עכשיו, מישהו יכול להסביר לי את זה?
למה אני – שלא מפחדת מעכברים, כלבים, חתולים ואפילו נחשים לשם העניין.
שמתמודדת באומץ סביר+ עם פחד הגבהים שלי ומטפסת על סולמות להחליף נורות וככה.
שבאמת כבר בתאדם מבוגרת בת 31.
למה אני פוחדת מתולעים זחלים וג’וקים ?
מאיפה נפלה עליי ההתחברות הזו לנשיות ? 
כל העסק הזה מאד לא ברור לי.
אה, וחיפשתי בגוגל את התמונה ששמתי פה, אני רוצה לומר לכם שגם הוא לא מבדיל בין זחל לתולעת, אותן תמונות הופיעו בשניהם.
ואם גוגל הגדול והחכם לא מבדיל, מי אני ?
נהניתם ? הרשמו לעדכוני RSS !
שמי חנית כהן, אני בת 33 ואשת מחשבים משנת 93.
“צעקות נשמעו בכל הבית.”
הצחיק אותי כל-כך שהבהלתי את שותפיי למשרד….
טוב, נו – היית צריך להיות בבית כדי להבין
נורא פשוט – לזחלים יש רגליים והם הופכים אחר כך למשהו אחר.
לתולעים אין והן נשארות תולעים.
עכשיו תבחרי את מה עדיף.
אני אסביר לך את זה נורא פשוט.
כל עוד זה זוחל על הסווצ’רט שלי – ולא עף, זה לא משנה בכלל.
זה תולעת ומישהו צריך להציל אותה ואת הסווצ’רט.
אגב, שלא תטעי – אני גם ווידאתי שהיצור לא נהרג, אלא הוצא כלאחר כבוד מבעד לחלון…
מפחיד מפחיד – אבל חראם
זה אולי מזכיר לך… נו טוב, לא משנה… שלא תביני אותי לא נכון…(-;
בכל מקרה, טיפול בהצפה עוזר במקרים כאלה. למשל לנקות מטבח מלא בתולעים מהזבל שמטפסות בכל מקום….
בפעם הרביעית שתצטרכי לעשות את זה, את תהיי כ”כ אדישה שתוכלי להחזיק אחת בכף היד ולהשמיע לה קולות חמודים… לי זה קרה.
זה היה הזחל הראשון והיחיד בבית, וסביר להניח שהגיע איתי מבחוץ ורק התגלה בשלב כה מאוחר, נראה לי שנחכה קצת עם ההצפות …
למזלו של הזחל אני גיליתי אותו ולא החתולים, שהרי אז היה הופך לצעצוע החדש שלהם.
מסכנים החתולים, זרקת להם את הצעצוע…
מזחלים אגב יש מה לפחד, חלקם רעילים למגע.
זה בגלל שהיתה לך ילדות עשוקה! לא גידלת זחלי משי כילדה!? לא החזקת אותם וליטפת אותם?! לא תפרת להם מצנחים קטנים ובדקת אם הם שורדים צניחה מהתקרה אל הרצפה?
(טוב, יכול להיות שהעניין עם המצנחים זו סטיה פרטית שלי כילדה)
הכי טוב להתגבר על פחד, לאכול אותו
צאי וסעדי לך זחל!
זוש: דווקא גידלתי, אבל מאז התבגרתי ב-20 שנה. חוצמזה תולעי משי הן לבנות ולא שחורות עם שערות.
דוד – אתה מגעיל
מעורר זכרונות מימי הטירונות הרחוקים. כיצד לדעתכם הגיבו עשרה גברים במדי זית עם רובי סער למראה עכבר באוהל…..
מזל שהמ”כית באה להציל אותנו.
אני מבקש, לא מגעיל, אוריינטלי.
גילפ: אני כאמור מעכברים דווקא לא מפחדת