כמה דברים על רמון
מאת חנית כהן | נשלח 1.02.2007 | נושאים כללי
הדבר הכי מפתיע אותי מאז אתמול היא ההתלהמות מסביב, כמות האנשים שמסבירים לי “שמישהו” סידר את רמון, ש”תפרו לו תיק”, שמתנקמים בו, ועוד כהנה וכהנה.
מעולם לא אהבתי את חיים רמון, תמיד עשה עלי רושם של ‘טפלון’ מישהו שהוא צ’ארמר ויודע לחמוק מטעויות, מאידך גם לא היה לי משהו קונקרטי להגיד נגדו.
הבעיה העיקרית עם כל הטענות בעדו היא שהן מתעלמות מהנקודה הבסיסית: הוא הודה במעשה. בית המשפט עסק בנקןדה אחת - האם הנשיקה במקרה זה היא הטרדה מינית או לא, לא הייתה שאלה על קיומה…
בואו נחזור על זה שוב לרגע.
חיים רמון, שר המשפטים במדינת ישראל, גבר בן 50+, נשוי בא ונישק בחורה בת 20 בטענה ש “היא פיתתה אותו”.
אם חבר שלכם היה מספר לכם כזה דבר - הייתם קונים ?
אם בן\בת הזוג שלכם היו מספרים לכם כזה סיפור - הייתם קונים ?
ה’ בחורה בת 20 החליטה ש”מגניב” לה תמונה עם שר המשפטים, אז היא הלכה והצטלמה איתו מחובקת (כמו כל התמונות שאם רואים במסעדות של פעם).
אפילו אם ה’ פלירטטה עם רמון (ואני בספק - אפילו כבחורה בת 30 אני לא חושבת שבני 50 הם לטעמי או מושכים) - שר המשפטים במדינת ישראל צריך לדעת מה אומר החוק, צריך להבין שגם הוא בדיוק כמו הנשיא הוא סוג של סמל, ועליו לשמור על החוק שבעתיים.
שר משפטים במדינה מתוקנת צריך לדעת שהוא לא מעל החוק, להבין שגם אם בחורה שהיא סוג של כפיפה שלו רוצה שהוא ינשקה (ויש כאן אם רציני), לו זה אסור.
צר לי על הקריירה של רמון - שאין ספק שספגה מכה קשה. צר לי על הפוליטיקה שלנו שאיבדה פוליטיקאי לא רע, והרבה פחות מושחת מהרוב .
אני שמחה על שלט ה”אין כניסה” העצום שמוצב כרגע בפני רוב הגברים במדינת ישראל - כי צריך להציב כזה שלט.
יכול להיות שחים רמון נפל כקרבן של “יראו וייראו” - אבל חייבים לזכור שמי ששגה וטעה והטריד כאן - זה הוא.
אמרה אתמול בערב אישה חכמה משפט חשוב:
אנחנו כנשים גדלות בפחד, לא ללכת לבד מאוחר, לא להתלבש חשוף מידי, לא לעודד בטעות, לא לפלרטט בטעות, לא להכניס גבר זר הביתה כשאת לבד (גם אם הוא טכנאי) ועוד. אולי הגיע הזמן שלא רק אנחנו נפחד כי הפחד פה הוא גורם מאזן, ככל שהגברים יפחדו יותר - אנחנו נוכל לפחד פחות.
“הסתכלו מה שקורה לי בדרך:
כל אחד עובר - חוטף - קוטף - קולע לו זר
לו הייתי חיה או פרח
אז היה מצבי אחר!”
ועוד כמה עדכונים:
המארג’ כתבה על זה מצויין ושווה לקרוא.
הדרומי הגיב לה כך:
לא מפחד, מצטער.
גברים לא צריכים לפחד משום דבר היום. חלאות שדוחפים את הלשון שלהם לפה של בחורות שלא רוצות בכך צריכים לפחד.
ועל כך מגיע לו ח”ח
אה, כן - וגם הכוסית במתלהמות במגיבות (ובצדק)
נהניתם מהפוסט ? כדאי להרשם לעדכוני RSS ולקבל הכל ישירות.
שמי חנית כהן, אני בת 32 ואשת מחשבים משנת 93.
[...] ניתן לעקוב אחרי התגובות דרך RSS 2.0. ניתן להגיב, או לשלוח טרקבקמאתרך. [...]
אתה מוזמן להשתתף באתר דעות מעניין - פוליטינט
http://www.politinet.co.il/
אתר שכולו הפניות למאמרי דעות, דיונים בבלוגים ופורומים
כתבה עליו תוכל לקרוא כאן
http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/030/019.html
אתה מוזמן להעלות הפניות בפוליטינט לקטעים הפוליטיים שלך
לחץ על כפתור “הוסף קטע” ומלא את הפרטים של הקטע שאליו אתה רוצה להפנות
תודה
“שר משפטים במדינה מתוקנת צריך לדעת שהוא לא מעל החוק, להבין שגם אם בחורה שהיא סוג של כפיפה שלו רוצה שהוא ינשקה, לו זה אסור.”
אהבתי את זה.
גם ששר משפטים אמור לדעת את החוקים במדינה בה הוא מכהן.
נקי, פשוט, ברור ולא נתון לויכוח.
כל ההתעסקות בהאם בחורה בת 20 יכולה להימשך לגבר בן 50 בכלל לא רלוונטיות בעיני.
תודה.
מפריע לי שאנשים מתיחסים לנשיקה כאל דבר של מה בכך.
מפריע לי ששופטים האם היא כן או לא פלירטטה איתו.
זה הרי בכלל לא מעניין בהקשר, הנקודה היא פשוטה, יש חוק.
החוק ברור, ובמדינת ישראל אי ידיעת החוק (לא שאני חושבת שזה המקרה) לא פוטרת מאשמה !
חשוב יותר, יש שני מסרים עיקריים הנובעים מפסק הדין הזה:
1. הגוף שלנו אינו מותר לאף אחד, גם לא לרמון.
2. אף אחד אינו מעל החוק.
זהו פסק דין חשוב לדמוקרטיה הישראלית ולנשים בישראל.
עוד הערה:
לא רק שהוא היה שר המשפטים בעת ביצוע המעשה, הוא היה גם המעסיק שלה.
מעסיק צריך להיזהר שבעתיים בהתעסקות עם עובדת שלו. אם אני הייתי מעסיק, ומישהי היתה עושה מהלך כלפי בהסכמתה הברורה והמלאה, הייתי נזהר מאוד מניצול עמדת הכח.
דווקא צריך לשמוח על היעלמותו הצפוייה של רמון מהמערכת הפוליטית. מדובר באדם שזורע וקוצר הרס כבר שנים רבות.
אני מקווה שהסטנדרטיים בישראל רק עולים עם כל הרשעת איש ציבור בפלילים.
למה מתלהמות?
מתלהמות כמושג, ואת צודקת - לא במקום.
היה לי ברור שהוא יוכרז אשם והיה צריך להיות אשם. נשאר לראות רק אם העונש יהיה בינוני או כבד. מצד אחד הוא אמור להיות דוגמא ציבורית, אבל מצד שני יש כאן נסיבות מקילות למדי, ואי אפשר להתעלם מהן, שהבחורה בהחלט פלירטטה איתו לא פעם, ובתמונה שאחרי האירוע הנ”ל היא נראית מחויכת וכך גם לפי לא מעט ציטוטי נשים מהמשרד - שרמון “עושה לה את זה” ועד “אני לא מאמינה, הוא נישק אותי!” שלא ברור אם נאמר בגועל או בהתרגשות ילדותית שמחה.
עונש קל לא יהיה מקובל במקרה כזה.
(אוף טופיק לחלוטין: כתבתי לך דרך צרו קשר. אני לא יודע אם קיבלת)
(יוחאי: עד כמה שאני יודע, רמון לא היה המעסיק שלה)
(כן, אבל היא עבדה במשרד המשפטים או במשרד חופף בכנסת ולכן הייתה כפיפה שלו)
למה כותבים היום בסוגריים?
[...] עירא שאל למה כותבים בסוגריים. אני חושב שזה נובע מהמדיום. בלוג (בניגוד לפורום) מבחינתי זה דיאלוג עם הכותב, שכן בבלוג בדרך כלל אין עץ תגובות אלא רשימה, ולכן “הכותב במרכז“. זו דעתי הסיבה שכאשר אני מגיב למשהו שכתב מישהו שאינו בעל הבלוג, אני צריך אלמנט ויזואלי שייצור את אותה הבחנה. ושם באמת התייחסתי למשהו שיוחאי כתב, ולא למשהו שחנית כתבה. [...]
השארת תגובה