וונננ וונננ…
מאת אחי דקר | נשלח 30.10.2006 | נושאים כללי
היה לי הבוקר שעור ראשון על אופנוע.
500 סמ”ק, ידני, מגרגר…
התחיל ב 7:30, נגמר ב 8:30, ואני עדיין מחוייכת למוות, כמו אחרי סקס טוב…
אין לי השוואה אחרת.
כבר שנים שאני מפנטזת על אופנוע, כבר שנים שאני לא עושה רשיון מתוך ידיעה ברורה שזה מסוכן לי, שאני אוהבת מדיי את המהירות, והתחושה. שאני מכירה יותר מדיי אנשים שמתו או נפצעו…
שזה כלי מסוכן.
אולי לא אבסולוטית, אבל מסוכן לי.
כל מה שחשבתי, והבנתי ואמרתי - לא התקרב אפילו למציאות, זה הרבה יותר מסוכן. זה מדליק לי את העיניים ואת כל שאר החושים, זה גורם לי לרייר, אני נהניית מכל שניה.
הדבר היחיד שהרגיע אותי היה שבמהירות 20 קמ”ש ממש הרגשתי שאני נוסעת מהר, ולכן באף שלב שהוא לא ניסיתי לבדוק איך מגבירים מעבר לזה, ואיך מעבירים הילוכים וככה.
אחרי השיעור הלכנו לשתות קפה לפני העבודה, והסתכלתי על קטלוג של דו גלגליים, וכבר ראיתי איך בעצם בא לי אופנוע שוויץ, שחור, 500 סמ”ק וככה.
אז זהו שלא, לא יהיה. אנחנו מדברות על קטנוע מנהלים, בטיחותי ונחמד, שיביא אותי ממקום א’ ל-ב’ בלי להרוג אותי בדרך. 250 סמ”ק גג !!!
אוףףף…. האדרנלין עוד כאן, בורידים שלי. זה בדיוק מה שגורם לי לאהוב את האופניים שלי כלכך, החיבור הזה לעולם, לכביש, לנוף. לא הנסיעה המנוכרת של מכונית, העובדה שאני תמיד מרוכזת בסביבה, שבעצם אין מוסיקה - כי גם אם יש, היא שקטה ומתערבבת ברעשי הרוח.
כן, אני נשמעת הזויה. אני אכן קצת הזויה.
מקווה שאישתי לא תחליט לצנזר לי את הרשיון בעקבות הפוסט 
יום מצויין היה לכוחותינו עד כה.
נהניתם מהפוסט ? כדאי להרשם לעדכוני RSS ולקבל הכל ישירות.
בכיף שיהיה לך!
אשתי עדיין, אחרי יותר מ-8 שנים של היכרות, לא מוכנה שאעשה רשיון לרכב דו-גלגלי כלשהו. עצם המחשבה שאני רוכב על כלי לא מוגן גורמת לה לחלחלה.
אני ממש מקנא בך. בהצלחה בטסט, ודרך בטוחה וצלחה!
אם יעבור חוק מיסוי רכבים בליסינג, אני אעיף סוף סוף את מאזדת הפלסטיק שלי ואעשה רישיון על אופנוע. גם אישתי אומרת, וכו’. אבל, בשביל מה יש ביטוח חיים (וכאילו עם האופניים לא עשיתי תאונות)?
תמיד רציתי לעשות רישיון על אופנוע, אבל ההורים לא הרשו, ועכשיו אני לומד על רכב…..
בהצלחה חביבתי!!!!!
כנראה בגלל שאף פעם לא רכבתי על אופניים……(ילדות עשוקה)
מצטער ליהיות הפארטי פופר של הפוסט הזה, אבל יש דרכים פחות כואבות להרוג את עצמך. בארץ כולם נגד הרוכב הדו גלגלי, הנהגים האחרים, הממשלה (את יודעת כמה עולה ביטוח לאפונוע?) ואפילו מע”צ/הערייה שלא מסתפקים בתשתית כבישים גרועה, הם גם מגדילים ועושים והפוכים את הסימנים על הכביש למלכודת מוות לאופנוענים. הינה טיפ מכל הלב: תשתדלי כמה שאפשר לא לסוע ובטח לא לבלום בחוזקה על פסי ההפרדה בין הנתיבים, החצים שמצויירים על הכביש ובטח ובטח לא על מעברי החציה. החומר שמהם הם עשויים הופך ליהיות חלק ביותר כשהוא בא במגע עם גשם/מיים וכל נסיון לבלימה עליהם יסתיים בהחלקה כואבת במקרה הטוב.
זהו, סיימתי לעשות פופי בפוסט שלך , בהצלחה בשעורים ובטסט ותשמרי על עצמך.
תודה
ג’ו, יודעת שאתה צודק … מאידך אנחנו צריכות שני רכבים בבית, זהו - אין יותר ברירה ואי אפשר להתחמק. ועם כל הכבוד לביטוחי אופנועים (קטנוע !!!) בסופו של חשבון דלק וכו’ - ההבדל הוא משמעותי, ולטובת הקטנוע.
לא לשכוח שאני מחוייבת לסוע בזהירות, ושבעצם מעבר לכל ההתלהבות, אני פחדנית ואישה מבוגרת (בעיקר במוח) בת 32 עוד מעט.
הנה הטיפ שיציל את חייך: אחרי שתקבלי רישיון, הביני שאת לא יודעת לרכב בעצם. ואז לכי ללמוד רכיבה באחד ממרכזי הלימוד בארץ. אחרי יום אחד תביני כמה את לא יודעת לרכב, ואיזה שטויות לימדו אותך בשביל לעבור טסט.
זה חשוב ללמוד כמה שיותר מוקדם, לפני שאת מסגלת לעצמך הרגלים גרועים שקשה להיפטר מהם.
הטיפ השני: לא להתקמצן על ציוד!!! קסדה שעולה פחות מ-1000 שקל לא שווה כלום. וכדאי להתקרב לאזור ה-2000 (לפחות עבור מי שצריך את הראש שלו). גם מעיל עור מאוד חושב. אני בטוח שאישתך תחשוב שזה לוהט. וגם כפפות. זה לא עולה הרבה, ואם את צריכה שיכנוע, אז תחשבי על הרופא בחדר מיון שיוציא לך חתיכות אספלט עם פינצטה מכפות הידיים. חשוב להבין שביגוד מגן איכותי הוא התחליף לקליפת הפח של המכונית.
בהצלחה. אופנוע זה מסוכן, יקר, לא נוח, חם בקיץ ורטוב בחורף. אבל פשוט אין שום דבר שמשתווה לזה.
יודעת שאתה צודק. זה בעצם נכון לכל כלי רכב בארץ הזו.
אשר למיגון וככה - כרגע מוקצים כ-2500 ש”ח לכל אחת עבור מיגון, ואם זה לא יספיק - נשים עוד כסף על העסק.
זה מגניב לי העסק, אבל אני בהחלט אוהבת את החיים שלי מספיק בכדי להיזהר (מאד).
השארת תגובה