בשביל זה יש חברים 2
מאת חנית כהן | נשלח 11.06.2007 | נושאים כללי
לפעמים משפט פשוט שנאמר בתום לב משנה את התפיסה העצמית שלנו.
לפעמים זה כל מה שצריך כדי להכניס אותי לסחרור נוסף.
לאחרונה הסחרורים האלו מגיעים בקצב גדל והולך, אולי בגלל הלחצים השונים בחיים, אולי בגלל העבודה העצמית והפתיחות הגדלה.
פעם בשבוע יש סחרור חדש, כל פעם בנושא אחר אבל כולם מגיעים מאותו המקום, כולם נקשרים לאותם קצוות חשופים.
לאחרונה אני מגלה שיש לי יותר קצוות חשופים משחשבתי. שאני משתנה כל הזמן ואני בכלל לא בטוחה שזה שינוי לטובה.
מגלה שעם השנים הפכתי ליותר קשה, שכחתי להכיל ולתת ולקבל - בעיקר את עצמי, אבל אולי גם את הסביבה.
לפעמים המשפטים האלו למעשה לא מחדשים לך כלום, כי ידעת את האמת הזו, אבל התעלמת ממנה.
ולפעמים, לפעמים הם מתקשרים לך להרבה מאד אמירות ששמעת במהלך החיים וביטלת אותן מתוך ידיעה שהן שגויות. לדברים שהבנת שמניחים לגביך, למרות שהמציאות כפי שאת הכרת אותה הייתה שונה.
“ובוקר אחד קם האביר וגילה שבלי שריון הוא יכול לרוץ יותר מהר, ולחמוק מהחיצים במקום להתגונן ולהיות איטי ומסורבל.
אימרו לי ילדים יקרים, האם יצליח האביר להסיר את השריון ?”
נהניתם מהפוסט ? כדאי להרשם לעדכוני RSS ולקבל הכל ישירות.
שמי חנית כהן, אני בת 32 ואשת מחשבים משנת 93.
” לא הוא לא יאבד את ההגנות שלו ”
רובנו מפחדים פחד מוות מהורדת החומות והתנהגות בצורה שונה
זה לא קל
מניסיון, זה קשה ומצריך המון תמיכה ועזרה, וכנראה אף פעם לא הולך עד הסוף- האביר תמיד יישאר עם איזו קסדה או מגן רגליים עקשן שלא רוצה לרדת.
השארת תגובה