‫תגובות לפוסט: "בטחון עצמי"‬

‫מאת: מישהי‬

‫מישהי‬ — Mon, 15 Sep 2008 19:39:57 +0000

אאיזה יופי! גיגלתי את המילה "אמנסיפציה" לצורך התערבות והגעתי לאתר הזה ממש בטעות. אני מתחילה לחשוב שזה יותר בזכות הגורל.
כמה נהדר לקרוא את כל הפוסטים שלכם נראה לי שאני אתחיל לבקר אתכם מהיום והלאה!

‫מאת: מאזינה ברקע‬

‫מאזינה ברקע‬ — Tue, 15 May 2007 14:23:43 +0000

דווקא PMS הוא לא הצרה האמיתית שלי. הצרה האמיתית היא דיכאון hard core, שאי אפשר לפתור במילה "הורמונים". בשביל זה צריך כבר פסיכולוג

‫מאת: CrazyVet‬

‫CrazyVet‬ — Mon, 14 May 2007 16:39:01 +0000

הפוסט הזכיר לי קצת את המחשבות שעברו לי בראש בפעמים הראשונות שקניתי "ווג" בשביל למצוא גזרות נחמדות (אני מאוד אוהבת תפירה). עם כל גיליון באה התחושה הזו, לחלוטין לא מוגדרת, של שנאה עצמית, לא חוסר בטחון אפילו, זה משהו אחר. מצד שני, כשניסיתי קיץ אחד לקרוא את "מיתוס היופי" של נעמי וולף ממש לא התחברתי לספר, כי הוא קצת קונספירטיבי מדי לטעמי, ומאוד דוגמטי.
אחרי כמה וכמה גליונות (ובגדים שתפרתי בעצמי, יותר יפים מבמגזין) למדתי את הטריק – לא מסתכלים על דוגמניות, מסתכלים על מה שעוטף אותן. אסור לראות אותן כבני אדם, כי הן לא – לפחות לא מה שרואים בתמונה – פוטושופ יכול לעשות מכל אחת אלילה. וחוץ מזה, שוקולד ברגעים קריטיים תמיד עוזר.

‫מאת: אחי דקר‬

‫אחי דקר‬ — Mon, 14 May 2007 11:43:50 +0000

אויש רוני, כבוד !
באמת מזמן לא כתבת איזה פוסט על דימוי גוף, חסרים לי מאד הפוסטים האלו שלך. שלא לומר חסרים עד כדי כך שאני צריכה לכתוב כאלו בעצמי…

מאזינה: האמת היא ששום דבר לא עובד על כולם, אבל בסופו של יום זה באמת תלוי רק בנו. ואם נחליט לקחת את זה בידיים אנחנו יכולות לשנות את המבט, זו המון עבודה אבל עושים אותה צעד צעד, דברים משתנים ומשתפרים ונכנסים לשליטה.
כמו שכשאת יודעת שאת ב-PMS, השד לא כל כך נורא ובהחלט ניתן להכלה.

‫מאת: רוני‬

‫רוני‬ — Mon, 14 May 2007 11:30:16 +0000

האשה הזו באמת מאוד חכמה.
מתחילת חודש שמיני הרגשתי שמנה עד שנפל לי האסימון פתאום, שאני לא שמנה, אני הרה. וזה יפהפה על נשים אחרות – וכנראה שגם עלי.
אני מבפנים נהדרת, ושאר העולם מתיישר לאט לאט עם ההערכה הזו שלי את עצמי.
(אבל מדי פעם אני שוכחת ושוקעת גמכן, ואז אני יכולה לכתוב את הפוסט הזה בדיוק. תודה שהזכרת לי לתחזק קצת את הבטחון העצמי)

‫מאת: מאזינה ברקע‬

‫מאזינה ברקע‬ — Mon, 14 May 2007 11:29:02 +0000

גם עלי זה לא ממש עובד. אם אני ממילא מרגישה טוב עם עצמי, איפור ובגדים יפים בהחלט מוסיפים.

אבל גם אני מוצאת את עצמי לעיתים קרובות במורד המדרון הזה שתיארת, חנית. מאוד מזדהה.

‫מאת: מיטל‬

‫מיטל‬ — Mon, 14 May 2007 11:21:51 +0000

זהו, שהפתרונות האלו, של לבנים סקסיים, אף פעם לא עבדו בשבילי.
גם הפתרון של "להרגיש יפה מבפנים" נראה לי עובד רק בתיאוריה.
אני חושבת שהפתרון שהצליח להחזיק הכי הרבה זמן מעמד הוא "זה גם ככה רנדומלי ולא קשור כלל למציאות, פשוט תבחרי במה שיותר קל לך. קל לך יותר להרגיש יפה, תחליטי שאת יפה". אבל אני מודעת לכך שהוא דורש מידה רבה של הדחקה.

‫מאת: אחי דקר‬

‫אחי דקר‬ — Mon, 14 May 2007 10:59:32 +0000

הבסופו של יום התקשר כמובן לרגעי המשבר המדוברים.
זה תמיד מזכיר לי את הפתרון של אמא שלי למחלות – "התקלחת ? קודם כל תתקלחי ומייד תרגישי יותר טוב"

וזה עובד בדיוק כמו הפתרון שלה. את מרגישה חרא ? תעמדי מול המראה, תתאפרי, תתלבשי, תשימי משהו סקסי (גם אם זה רק לבנים ומתחת לבגדים) מיד תרגישי יותר טוב.

לא מדברת על איך אני נתפסת בעולם, אלא על איך אני תופסת את עצמי.
כפי שאמרה לי אישה מאד חכמה לפני כמה ימים: "זה לא שאני לגמרי מיישמת את זה, אבל הבטחון העצמי שלך וההרגשה האישית לא אמורים להיות תלויים באף אחד. רק בך. את צריכה להרגיש יפה סקסית וחכמה מבפנים".

‫מאת: מיטל‬

‫מיטל‬ — Mon, 14 May 2007 10:54:21 +0000

אגב, זה ממש מצחיק, הדגל הקטן ליד השם שלי.

מיטל,
ההם,
ישראלית

‫מאת: מיטל‬

‫מיטל‬ — Mon, 14 May 2007 10:50:49 +0000

אני פשוט לא חושבת שזה מגיע אף פעם ל"סופו של יום". יש רגעים כאלו, שבהם רוצות להרגיש סקסיות ויפות, ורגעים אחרים, שבהם זה על הזין. לא נראה לי שיש משהו בדו-שיח הפנימי הזה שהוא יותר מסקנה מהשני.

וחוץ מזה, תביאי לי הוכחה אחת לזה שזה לא משפיע על האופן שבו את נתפסת בעולם, ואני אפסיק לשנוא את עצמי גופנית.