אני מותג. קונים ?
מאת חנית כהן | נשלח 20.02.2007 | נושאים כללי
חשבתי הבוקר על הפוסט הזה של ליאור .
התארחו בבלוגים אחרים: האמת השבוע אני אמור להתארח פעם ראשונה אצל בלוגר אחר, כתבתי רשומה מאוד מעניינית ומקיפה על ביטויים בעולם הבלוגספריה, הבלוג בעל קוראים רבים מאוד-תשארו מעודכנים. כאשר אתם מתארחים אצל בלוגרים אחרים וכותבים על נושאים שבהם הבלוג שלכם עוסק, זה יוצר תדמית מאוד טובה בעיני הקוראים שלכם ומשדר להם שאתם מוערכים על ידי בלוגרים אחרים, עד כדי כך שהם הסכימו לארח אתכם בבלוג שלהם. אני ממליץ על השיטה הזאת גם מכוון שהיא תורמת מאוד לקוראים שלכם ומרחיבה להם את הידע בנושאים אחרים. אני תמיד שמח לארח בלוגרים אחרים. דברו איתי אם יש לכם מה להציע.
נזכרתי ששרון הזמינה אותי פעם לכתוב אצלה ככותבת אורחת.
כבר אז חשבתי שיהיה לי מוזר, לכתוב בבלוג של מישהו אחר מרגיש לי כמו לישון במיטה של בית מלון.
נכון, מישהו אחר מסדר ומנקה, אבל אף פעם אני לא ישנה מספיק טוב, ולא נוח לי להשאיר בלגן ברמות אליהן אני רגילה.
הנקודה העיקרית היא בעצם שמבחינתי הבלוג הוא סוג של בית, מקום בו אני מרגישה נוח להיות אני, מקום בו אני לא מנסה להיות מישהו אחר - יפה יותר, מנומס יותר, מרשים יותר. מה שאתם רואים פה זה מה שיש.
בבתים של אחרים תמיד ננסה להתאים את עצמנו לסביבה (לפחות אני) ותמיד יהיה קצת צפוף ולא נח.
מחשבה קצת יותר מעמיקה החזירה אותי למהות הפוסט של ליאור ואיתה למהות הבלוג שלי והשוני ביניהם.
הפוסט של ליאור מדבר על מיתוג וקידום בעזרת יחסי ציבור מתאימים, בעוד אני מאמינה במיתוג וקידום באמצעות עשייה.
מצחיק לכתוב בבלוג שמילים לא שוות הרבה, אבל יש הבדל בין מילים וידע ובין מילים ועשייה. השאלה היא לא כמה אנחנו יודעים, אלא מה אנחנו עושים עם הידע הזה ולאן אנחנו לוקחים אותו.
אני מעדיפה לחשוב (ומקווה שאני צודקת) שאני לוקחת את הידע שלי למקום של עשייה, עזרה וסיוע לאחרים.
משמח אותי לראות תבניות שעצבתי בבלוגים ברחבי הבלוגוספירה, משמח אותי לקבל שאלות מאנשים, משמח אותי לדעת שאנשים מרגישים מספיק נוח לשאול אותי ומניחים שאענה (מה שנכון), או לבקש עזרה בתקווה שאעזור (גם נכון).
הנקודה החשובה היא שאני לא ממתגת את הבלוג שלי, אני לא מנסה למכור אותו. אם כבר אני מנסה למכור פה משהו (וזו שאלה מצויינת) המוצר הוא אני ולא הבלוג.
וכדי למכור את עצמך לא צריך ראיונות עם מפורסמים, או אירוחים בבלוגים אחרים וקישורים וככה. כדי למכור את עצמך פשוט צריך להיות בנאדם טוב.
ואתם יודעים מה - זה חוזר לתחילת הפוסט. זה הבית שלי, זו מי שאני.
מי שזה מספיק טוב לו - קונה 
נהניתם מהפוסט ? כדאי להרשם לעדכוני RSS ולקבל הכל ישירות.
שמי חנית כהן, אני בת 32 ואשת מחשבים משנת 93.
אני איתך בקטע הזה. הבלוג הוא אני, אני הבלוג.
מיתוג? יחס”צ? מה הם שווים בהשוואה לתוכן, משאבים, ועזרה לבלוגרים אחרים? עצוב לי (וגם קצת מגעיל לי לחשוב) שבעולמו של ליאור, הם שווים הרבה פחות.
כך או כך, את עדיין מוזמנת לכתוב אצלי פוסט אורח (הרי הפרויקט הכושל של בלוגרים אורחים לא נועד, לפחות בעיניי, לקדם בלוגרים אחרים, אלא סתם לשעשע אותי). הרי מבחינתי את ממילא בת בית בבלוג ברמה כזו שמותר לך לשתות חלב ישר מהקרטון, ולחלוץ נעליים חופשי, אפילו אם הגרביים קצת מסריחים.
אז את ממתגת את עצמך בעשייה. זה דומה מאוד למה שדיברתי עליו. אני ממתג את עצמי גם בעשייה, רק קצת שונה. כתיבה בבלוגים אחרים. פגישות עם אנשים בשביל שיכתבו אצלי ועוד. אחלה פוסט כתבת.
הנקודה היא לא המיתוג בעשייה.
הנקודה היא מיתוג של הבלוג מול מיתוג של אדם.
ומיתוג ככלל.
מיתוג היא מילה מאד שיווקית, אני לא כותבת לשם שיווק, ואני לא עושה לשם שיווק - המעשים שלי מעידים עלי כאדם ועל כן בהכרח ממתגים אותי, אבל אני לא מוכנה לנקוט בכיוון ההפוך.
אני כותבת בלוג כי כיף לי, ולא לשם מיתוג וקידום עצמי.
זו הנקודה.
בלוג זאת הגדרה מאוד רחבה. כל אחד לוקח את זה לכיוון אחר. ליאור מכוון לבלוג מקצועי בתחום השיווק והמיתוד, ואת כותבת בלוג יותר אישי / עוזר בתחום הוורדפרס. תסלחו לי ההגדרות הפשטניות. שני הסגנונות האלה, ועוד אלפי סגנונות מתאימים לבלוג ויכולים to co-exist .
אתה צודק, מאידך גם אם הייתי רוצה להשתמש בבלוג כמנוף עסקי פרסומי אני עדיין מאמינה במעשים.
אני חושבת שיש הרבה דרכים לבנות מוניטין - ואין לי ספק שעם כל עובדת היותו של הבלוג הזה אישי, והעובדה שאני מצהירה בבירור שאני לא מחפשת עבודה בתחום האינטרנט, הוא עדיין מעיד עליי מקצועית.
ברור שאם הייתי רוצה להציג פנים יותר מקצועיות הייתי מפרסמת פה פוסטים בסגנון “איך להיות מנהל יותר טוב”, “איך לעמוד בזמנים ולא לשגע את העובדים שלך” וכו’
לבלוג יש המון כח. זה כרטיס הביקור שלי. הבלוג של ליאור הוא כרטיס הביקור שלו, אני פשוט באתי להראות גישה קצת שונה לכרטיסה הזה.
זה מה שניסיתי להגדיר לו, ולא הצלחתי להתנסח טוב כמוך.
תודה תודה
נעלמתי ליומיים ופספסתי דיונים כל כך מעניינים
מסכים מאוד! למעשים תמיד יש יותר משמעות מדיבורים.
אני גם מספיק עם יוחאי, שמציין שבלוגים זו הגדרה מאוד רחבה, וכך גם עשייה. אבל צריך לזכור שאתה יכול לעשות את הכל לכאורה “נכון”, אבל כל עוד לא תהיה לך תרומה אמיתית לקהל המטרה שלך לעולם לא תגיע רחוק.
אריק
את מוזמנת להצטרף באיחור - תמיד אפשר לעורר מחדש
(שלא לומר שהדיון הוא מהיום בבוקר)
מצטרפת למסכימים.
באיזשהו מקום, לנסות למסחר את הבלוג שקול ללמסחר את עצמך. אני אישית לא מאמינה בזה (והייתי רוצה להאמין שאני לא עושה את זה אבל זה כבר בעיני המסתכל…). בדומה למה שעומר אמר כבר בכל מיני מקומות, ומה שאמרת כאן - הבלוג הוא קודם כל בשביל מי שכותב אותו. אם שם לא נוכל להיות מי שאנחנו באמת, אז איפה?
גרביים מסריחות , לא גרביים מסריחים
הרי אתה עוסק במותגיות של הבלוק , חה חה חה
השארת תגובה