אחד יחיד ומיוחד
מאת אחי דקר | נשלח 26.12.2006 | נושאים כללי
כבודו של אלי אשד במקומו מונח (ויש כבוד), מאידך קשה לי מאד עם אנשים שמעידים על עצמם בסגנון הבא:
כותב שורות אלו הוא ככל הנראה החוקר הפורה ביותר והכמעט יחיד על נושא המדע הבדיוני המקורי בישראל בעברית ובאנגלית
גם אני חושבת שאני עושה לא מעט בהרבה תחומים, אבל לעולם לא אקח לי את הקרדיט המגלומני המתאר אותי כ”כמעט יחידה” “עושה יחידה במלאכה” או כל דבר דומה.
אני יודעת שמגלומניה היא חלק מלחם חוקם של אנשים אקדמיה וחוקרים, בכל זאת אני חושבת שניתן היה לכתוב את כל מה שכתב שם ללא שתי השורות הללו - ולא היה נגרע.
נהניתם מהפוסט ? כדאי להרשם לעדכוני RSS ולקבל הכל ישירות.
הכי מצחיק זה לקרוא את התגובות לפוסט של אלי אשד.
(אחי דקר - משום מה הפוסט שלך מופיע פעמיים)
אויש נחמד…
אכן התגובות משעשעות עד מאד.
מה ששנוא עלייך וגו’
או לחילופין, אם כבר עשית - לפחות אל תקטר
כותב השורות ההן מקדיש, כך נראה, מחצית זמנו למחקר ומחצית זמנו לקידום עצמו.
כותב שורות אלו הוא ה”עירא אברמוב” היחידי בארץ, ואולי בעולם. לפחות במרשם התושבים של ישראל בדקתי. יש אחת בשם “אירה אברהמוב” אבל אני לא סופר אותה
בכל מקרה, כותב שורות אלו הוא היחידי בדורו שברגע זה כותב תגובה אצל דקר בבלוג. וימותו הקנאים!
מדובר באדיוט.
אולי את צודקת, אבל אני בנאדם עם רגשות. אפשר לנסח את זה יותר בעדינות פעם הבאה?
מעניין, לי דווקא אין כבוד לאלי אשד. ותאמיני לי, אם היית יודעת במה כרוכה עריכה של מאמר שלו, גם לך לא היה.
די אם אומר שבכל ארבעת המגזינים הנחשבים למד”ב בארץ - בלי פאניקה, אתר האגודה, המימד העשירי וחלומות באספמיה - מסרבים לפרסם מאמרים שלו. עריכת מאמר שלו היא עבודה סיזיפית, שבה חייבים לבדוק את *כל* הפרטים (כי דיוק בעובדות הוא, איך נאמר זאת בעדינות, לא הצד החזק שלו), לשכתב לחלוטין את הטקסט (כי הוא כותב ממש רע) ואחר כך לדעת בוודאות שבניגוד לכל הסכם איתו, הוא יפרסם את המאמר בעוד חמש מאות מקומות אחרים. אם יש לך מזל, הוא יתן קרדיט למגזין שלך (שפרסם וערך אותו במקור). סביר יותר שלא.
אדם שיש לו שכל, טוב יעשה אם ינהג זהירות רבה *מאד* כשהוא בא להסתמך על ה”עובדות” המוצגות במאמריו של אלי אשד. גם העורך הטוב ביותר לא יכול לתפוס את כל השגיאות.
והבנאדם הלך והעתיק דיוני פורום (שאני השתתפתי בהם, לכן זה כל כך עצבן אותי) והדביק אותם כתגובות בבלוג שלו. בלי לבקש רשות ובלי להודיע, כמובן, גיליתי את זה בחיפוש מקרי בגוגל. מצחיק, אבל זה מבחינתי היה הקש ששבר את גב הגמל לגביו.
ואללה.
אני פשוט לא מאמינה גדולה ברמת ה “יש מי שעושה ויש מי שמבקר”, ובהיותי לא עושה אני גם לא מבקרת.
את לעומת זאת לדעתי הרווחת את הזכות ביושר
ניסוח רגיש לעירא:
מדובר במישהו שדוסטוייבסקי יכל היה לכתוב עליו ספר, לולא כבר כתב אחד כזה.
החטא ועונשו זה עלי?!
עירא, אתה יודע שמארג’ לא מדברת עליך, נכון ?
אני כותב תגובה, היא אומרת “מדובר באידיוט”, אז אני צוחק ומשחק איתה פינג פונג, ועכשיו את באה וגורמת לי להבין שאני כנראה היחידי שחשב שזה מצחיק. חוש ההומור שלי כנראה לא שייך פה, התנצלויותי.
אז אחרי כל מה ששמעתי, טיילתי לתומי אל בלוגה של אח”י דקר הידועה. אני נכנס, ומה הדבר הראשון שמקבל את פני? אלי אשד.
זאת התנהגות, זאת? זאת צורה לקבל אורחים? ומה יש לאמנת ז’נבה להגיד על זה? ולא חראם?
ההנהלה מתנצלת ומוכנה לפצות אותך באמצעים לא קונבנציונליים.
עכשיו - מי אתה ומאיפה הגעת???
אני? ידועה ?
אני, כך כתב מישהו באתר הבית שלי, דמות בדיונית. הגעתי הנה בעקבות הקישור בבלוגה של הבוג’י, אבל אל תספרי לה את זה.
וודאי שאת ידועה. אני אפילו שוקל להעביר את בלוגי לבלוגלי, וכמדומני שהגורם היחיד המעכב את ההעברה הנ”ל, מעבר לקשיים הנובעים מבדיוניותי, הוא העצלנות האיומה התוקפת אותי בכל פעם שאני חושב על כך.
אני מכחישה כל קשר ל-NY, בניגוד להשמצותיו. הנ”ל הוא יצור זוועה ותועבה, ואני ממליצה לך לדחות אותו מבלוגך בשתי ידיים. שלוש, אם יש לך עוד אחת פנויה. אם לא, הוא יכול להשאיל לך את זאת שנשארה לו מהסרט ההוא.
רגע רגע… איזה סרט? על מה מדובר ?
זה הבלוג שלי, אתם לא יכולים להריץ פה בדיחות פרטיות !
התשובה כאן:
http://jspoons.livejournal.com/62132.html
כמובן שכן. ככה התחיל הגלוב. רדי מהעץ וקבלי את גורלך, את סלבריטי וזה מה שקורה לבלוגים של סלבריטיז.
דקר היקרה
אני מקבל בהכנעה את הביקורת על הגרנדיוזיות בהצגה של עצמי ,ההצגה הייתה נכונה עובדתית אבל לא היה מקום להציג את עצמי כך אבל ככה זה לומדים משגיאות וביקורת .
צר לי שבוג’י הייתה צריכה לכתוב את מה שכתבה, וכמו במקרה של ההצהרות של ניר בעכניין הזה המדובר בסוג של אובססיה הנמשכת מזה שנים ולא צריך לקחת אותם יותר מידי ברצינות אלא להתייחס אליהם בסלחנות כפגם באופי.
עלייך להבין שהיא מפשטת עניין מסובך ומורכב בהרבה מכפי שהוא.והשגיאות בעובדות כביכול.. הבה ונגיד שבתחומי שבהם אני מומחה מעולם לא האשימו אותי בשגיאות .
“והבנאדם הלך והעתיק דיוני פורום (שאני השתתפתי בהם, לכן זה כל כך עצבן אותי) והדביק אותם כתגובות בבלוג שלו. בלי לבקש רשות ובלי להודיע, כמובן, גיליתי את זה בחיפוש מקרי בגוגל. מצחיק, אבל זה מבחינתי היה הקש ששבר את גב הגמל לגביו”
על כך היה דיון שלם בפורמים שבו נבדק העניין מבחינה חוקית ולאחר שהסתבר שיש עם זה בעיה חוקית (מבחינתי אני רק עשיתי כבוד לאדם בכך שפירסמתי את דבריןו תחת שמו במקומות שונים ורלבנטיים ) הפסקתי עם זה. לא ברור לי למה היא צריכה לחזור לזה שוב ושוב באובססיה כזאת.וזה עצוב .
אבל בוגי’י היא יוצרת ויוצרת טובה וליוצרים אני מוכן לסלוח הרבה.
[3 שורות נמחקו על ידי אח"י דקר ]
שלום אלי.
תודה על התגובה - אני בהחלט חושבת שיש מקום לשמוע את שני הצדדים בכל נושא.
אני אישית איני בקיאה בנושא ועל כן לא נקטתי או הבעתי דעה.
כן היה לי מאד חשוב לכתוב את שכתבתי, אני מאמינה גדולה בכך שיש שעושים ויש שמדברים.
כאשר אתה עושה מספיק, אין צורך להצמיד לעצמך שמות תואר, אנשים מכירים אותך - שלא לומר, אתה עושה לשם העשייה.
על כך הצרתי וביקרתי.
מחקתי את הקישור ששמת כאן שכן הוא עשה אאוטינג לבוג’י, דבר שאני איני מעודדת או אוהבת ועל כן לא מוכנה לארח באתרי.
אם כי דעי לך: לאאוטינג מהסוג הזה סופרים בדרך כלל לא מתנגדים .
שאלתי את עצמי מתי הוא יצוץ. לא היה סיכוי שלא.
אלי, אם יש דבר אחד שבאמת, באמת עצוב באופן ההתנהלות שלך, הוא חוסר היכולת המוחלט שלך להבין מה אתה עושה לא בסדר, וזאת למרות שדי הרבה אנשים כבר ניסו להסביר לך. לא משנה, תמשיך לחשוב על זה כעל ונדטה אישית (שמשום מה, רק הולכת ומתרחבת, ככל שיותר אנשים לומדים על אופן ההתנהלות שלך). אני בטוחה שזה עושה לך נעים לחשוב שאנשים רודפים אחריך - בלי ספק יותר נעים מאשר לחשוב שאתה מגאלומן, גראפומן, ספאמר, טרול וממש גרוע בתחום ההתמחות שלך.
והתנצלותי בפני אח”י דקר על שהוויכוח המטופש הזה הגיע גם לכאן. אני לא אוסיף לו עוד.
אלי, לא יודע מי אתה ומה עשית, אני רק קורא את שתי התשובות שלך כאן בבלוג ומתרשם שאתה אגוצנטרי וחסר טאקט יותר ממרבית יושבי הרשת שפגשתי. הישג לא רע בשביל שתי הודעות קצרות.
אם אתה אומר.
אתה מוזמן לשנות את דעתך ( או שלא ) עלי על ידי צפייה בבלוג שלי כאן ולהחליט
http://www.notes.co.il/eshed/27129.asp
ובאמת צר לי על בוג’י היא נוקטת בשיטת הקוזאק הנגזל .
קודם מטיחה בי האשמות שונות ללא קשר לנושא הנידון אבל זה בסדר מכיוון שששמי מוזכר מן הראוי להתנפל מיידית עם ההשמצות הקבועות,היא עושה את זה בכל פעם ששמי מוזכר ולא משנה באיזה הקשר ,וכשאני מגיב ,היא המומה על עצם ההעזה להגיב.
כמה עוד תמשיכי עם זה? את לא תופסת את מה שזה ברור כבר לכול מלבדך שזה הפך לאובססיה אישית אצלך ואצל ניר יניב? מה זה יהיה בפעם הבאה :האשמה שאני אחראי לכל הצרות של קהיליית המדע הבדיוני או שלך או שלו אישית ?
האם את מסוגלת בכלל לקלוט את זה?
דקר אני מתנצל לפנייך על הצורה הלא נעימה שהדיון הזה הופך לו אבל מה לעשות זאת תופעה נפוצה בפורומים של המד”ב בכל פעם שהשניים האלו מעורבים. .
השארת תגובה