אתר המאבק לחוק המטפלות

נעמת, כנראה בעידודו של אדם שוב, החליטו להרים בלוג למאבק במשרד האוצר בנושא תקצוב חוק המטפלות. שאפו! (לא, באמת – זה חשוב).

כשעברתי על האתר, גיליתי כמה בעיות. אז למקרה שמישהו מהם קורא את הבלוג שלי…

  1. אחלה שעשיתם url-ים יפים, כדאי אולי גם לשנות את כתובת הפוסט הראשון. נכון לעכשיו כתובת הפוסט "שטיייניץ מנסה לעבוד עלינו" היא http://www.womenatwork.co.il/Naamt-Blog/2009/06/hello-world/
  2. על הדרך – הכתובת של דף האודות היא: http://www.womenatwork.co.il/Naamt-Blog/abou/
  3. כל כניסה לעמוד פנימי הורגת את העיצוב ומייצרת גלילה רוחבית ענקית (לפחות בפיירפוקס)
  4. לא ברור לי גם מדוע קבצי ה-pdf על אי השוויון המגדרי ועוד, יושבים על תת דומיין של רפרשינג ולא על הדומיין הייעודי של האתר, כך גם קישורים נוספים באתר המובילים כולם ל http://www.naamat.refreshing.co.il/Naamt-Blog/ ולא ל-http://www.womenatwork.co.il/Naamt-Blog/. בהימור – שם ישבה גרסת ההקמה של האתר ומישהו שכח לשנות כתובות סטאטיות אחרי המעבר.

עוד הערה קטנונית במיוחד

  • אני אישית שונאת קישורים שלא מציגים לאן הם מובילים, אולי כדאי שהבאנרים בכל זאת יהיו תמונות ולא פלאש.

מעבר לזה – המאבק ראוי צודק וחשוב ביותר, מי כמוני יודעת שנקודת זכות לא מכסה גן\מטפלת או כל דבר דומה…

025 אתר המאבק לחוק המטפלות נהניתם ? הרשמו לעדכוני RSS !

קצת על כנס פמיניזם בבר אילן

אתחיל ואומר שהייתי רק באנל הראשון (שבו גם השתתפתי) כי יש ילדה שהיינו צריכות לאסוף מסבתא.

הכנס נפתח בכמה מילות ברכה שהיללו את האינטרנט כפלטפורמה פמיניסטית ובלתי ממגדרת (אני אגיע לזה…) מפי פרופ' ברלוביץ, ואחריה דיברו ראש החוג למגדר בבר אילן ויו"ר נט"ע.

הפאנל הראשון היה על נשים ברשת ובבלוגים.

דיברו בו:
- דניאלה שוורץ מאתר אסימון, שדיברה על הנוכחות הנשית ברשת היום לעומת המצב לפני 10 שנים.
- דבורית שרגל – על עיתונאיות ברשת (ולא ברשת) – שבגדול אמרה: "תשמעו, הרשת לא פמיניסטית ולא מקדמת נשים. יותר גרוע – נשים לא מקדמות את עצמן"
- ד"ר רומי מיקולינסקי – על בלונדיניות ברשת
- אני. דיברתי על נוכות נשית טכנולוגית ברשת. הפוטנציאל של האינטרנט ככלי קידום מקצועי טכנולוגי וחוסר המימוש של הפוטנציאל הזה.

כפי שהעירה יעל בארי לא יצאו (לפחות מהפאנל הזה) בשורות גדולות. האינטרנט הוא כלי, זה הכל. נשים אומנם עושות שימוש נרחב באינטרנט, ובהחלט יש נשים שמשתמשות בו שימוש מקצועי. אבל בסופו של יום הבעיה היא לא בפלטפורמות אלא בשימוש שנעשה בהן (או כמו שאמרו לי פעם, "אפשר להוציא את הבחורה מיבנה, אי אפשר להוציא את יבנה מהבחורה").

החלק העצוב מבחינתי היה בשלב השאלות, כשקמה מישהי ואמרה לי שבדיוק כמו הגברים אנחנו צריכות לבחור – קריירה או משפחה – הם לא מתלוננים, למה שאנחנו נקטר.
בכנס לא יצא לי להגיב על זה מפעת חוסר זמן (וגם קצת חוסר רלוונטיות).

יש הרבה מאד גברים שאני מכירה שהם אבות נפלאים, מדהימים. שמשקיעים בילדים, ונותנים ועושים. יש גם הרבה מאד שרק מחפשים איך להתחמק מהטיפול בילדים במהלך השבוע.
אין לי בעיה עם אף אחד מהסוגים. יש לי בעיה עם זה שהחברה לא מאפשרת לגברים או נשים שכן רוצים חיי משפחה משולבים בקריירת הייטק, להגיע לזה. תרבות ההיי טק בארץ בנויה על ימי עבודה ארוכים (מידי), אבל גרוע מזה – היא בנויה על שעות עבודה מסויימות. יום עבודה של 10 שעות יכול גם להתחיל ב-7:00 ולהיגמר ב-17:00 (למי שבוחר בכך). יש מספיק שעות חפיפה עם שאר הצוות, ישיבות חשובות בהחלט יכולות להתחיל בשעות הצהריים המוקדמות, זה גם רק ענייין של בחירה. בחירה של הארגון לתת לעובדים את החופש לשלב בין בית לעבודה.

תרבות ה"משפחה" ההייטקית, המועברת בכל שיחת חברה, באה לפצות על החוסר בתרבות המשפחה הגרעינית. מי בכלל רואה את הילדים שלא בסופי שבוע ? מי אוכל איתם ארוחות ערב ? כאן מתחילה הבעיה שלי.

025 קצת על כנס פמיניזם בבר אילן נהניתם ? הרשמו לעדכוני RSS !

קישורי טוויטר ליום 2009-08-25

  • http://bit.ly/Nb2R7
    הג'ימייל המושלם – קצת על נבכי ג'ימייל שאולי לא הכרתם #

025 קישורי טוויטר ליום 2009 08 25 נהניתם ? הרשמו לעדכוני RSS !