Transmission – תוכנת טורנט ללינוקס ומק

אחת הבעיות שלי עם המעבר ללינוקס כמערכת הפעלה אישית, היתה למצוא את התחליפים לכל התוכנות איתן אני רגילה לעבוד. אני יודעת שיש כל מה שצריך, אני מאמינה גדולה בקוד פתוח וחופשי, אבל בין זה לבין לדעת במה באמת להשתמש יש פער לא קטן.

את רוב התוכנות הרצויות לי מצאתי תוך פרק זמן סביר מאד, רק עם תוכנת ביטורנט הסתבכתי.
ניסיתי לא מעט תוכנות ולא מצאתי אף אחת שמוצאת חן בעיני.

לאחרונה מצאתי את התוכנה המנצחת, קוראים לה Transmission ויש לה גרסאות ללינוקס ולמקינטוש (והיא כמובן חינאמית).
התוכנה נחמדה וקלה מאד לשימוש אבל היתרון הגדול שלה הוא בממשק הוובי המגניב והנוח לשימוש. לאחר שימוש נעים בתוכנה על המחשב האישי התקנתי אותה אתמול על השרת הביתי (לפטופ שאין לו כרגע שימוש עקב כניסתו של ה-Acer Aspire One לחייה של זוגתי).

הבעיה העיקרית עם ה-Aspire one היא המחסור בכונן CD, אבל למה אנחנו מצפים ממחשב כל כך קטן וקל. בעיה נוספת (אצלינו) היא שהכרזנו שלא מורידים אליו קבצים ישירות עקב הרגישות של ווינדוז לוירוסים וכל מיני חולירות (מספיקים לנו הוירוסים של הילדה, תודה!) ועל כן לא הותקנה עליו תוכנת טורנט ואני הפכתי לאחראית הביתי על הורדות, מה שלא בהכרח מתאים לאף אחד מהצדדים – ולכן הצורך בתוכנת טורנט עם ממשק וובי על השרת.

נכון לרגע זה כולם מאושרים. שרת הקבצים סודר כך שלכל בנות הבית יש אליו גישה ממחשביהן, Transmission הותקנה עם ממשק וובי והגדרות אבטחה ראויות, ובא גואל לישראל.

transmission web interface

הממשק מאפשר שליטה מלאה על כל ההורדות הקיימות וכן הוספת טורנטים על ידי העלאת הקובץ או שימוש בכתובת קובץ הטורנט.

אפשרות שימושית נוספת היא הגבלת השימוש ברשת לפי שעות פעילות כך שתהיה הגבלה על השימוש ברשת בשעות בהן משתמשים בה לעוד צרכים, ומאידך הסרת המגבלות בשעות בהן בני הבית ישנים או בעבודה

transmission prefrence Transmission   תוכנת טורנט ללינוקס ומק

025 Transmission   תוכנת טורנט ללינוקס ומק נהניתם ? הרשמו לעדכוני RSS !

בחזרה למקורות

אני אשת לינוקס. אני אשת לינוקס כבר שנים רבות ולפני כן הייתי אשת יוניקס.

אין לי שום הסבר טוב למה לעזאזל בשנים האחרונות מצאתי את עצמי כל פעם מחדש חמושה בלפטופ שמריץ חלונות.

בחברה האחרונה זה היה בגלל ה-Office והעובדה שהחברה רצתה מסמכים של מייקרוסופט (ולא של אופן-אופיס), בחברה שלפניה עבדנו "כאילו" cross-platform ואני בתור מנהלת קבוצה הייתי אמורה לכתוב מסמכים (אופיס) לפתוח גאנטים (Ms-Project) ועוד כהנה וכהנה.

למעשה איכשהו הפעם האחרונה בה מכונת העבודה האישית שלי הריצה לינוקס הייתה ממש (!) מזמן.

יש משהו נעים וכיף בלחזור למקורות. אני לא מריצה Fedora או CentOs או אפילו Debian אלא Ubuntu ואפילו עברתי ממנהל החלונות המינימליסטי האהוב עליי Window-maker לGnome הסטנדרטי והכבד משהו, ובכל זאת החיים נחמדים יותר, מוכרים יותר.

אני שוב במערכת הפעלה שיש לי מושג איך לתקן אותה, מה עושים כשדברים לא עובדים, ואיך מקמפלים דרייברים אם צריך. החיים חזרו למסלולם, או למעשה הגיעו סוף סוף למסלולם :-)

לאט לאט המחשב שלי מתמלא באפליקציות נחמדות ומשחקים כיפיים, מאידך אני ממש אוהבת לעבוד עם ממשק ה-Terminal ולנצל את יכולות הסקריפטים שלי. החיים הטובים.

כן, כיף לי בעבודה החדשה, כיף לי בחזרה על לינוקס, כיף לי לעבוד (ואני אפילו חיה בצורה סבירה עם רגשי האשמה – אמרו לי שזה מגיע בילט אין ביחד עם אימהות :-) ). והכי כיף לי לחזור להיות דינוזאור בסביבה של עוד דינוזאורים, להיות במקום בו לא חושבים שאני מוזרה כשאני לא משתמשת בכלים גרפיים, ואני לא היחידה שמעדיפה את Vim על פני כל עורך טקסט אחר.

025 בחזרה למקורות נהניתם ? הרשמו לעדכוני RSS !

על בלוגים גימלאים ומחשבים

שמעתי השבוע שמשרד הרווחה (אני חושבת) החליט לפתוח קורסי מחשבים לגימלאים.
נזכרתי בתקופת המובטלות (הלא מספיק ארוכה שלי) בה התנדבתי במרכז יום לקשיש (הצפוני) ברח' ארלוזרוב.

תפקידי שם היה לתרגל מחשבים, פשוטו כמשמעו.
לעזור לאנשים להשתמש בוורד, לשלוח מייל ולמצוא תחליפים לעכבר (איתו הם ממש לא מסתדרים).
הרבה זמן לפני ואחרי לא עשיתי תפקיד כל כך מתגמל.
זו לא הייתה עבודת ההתנדבות הראשונה בחיי וכנראה גם לא האחרונה, אבל המבט שהיה לאותם אנשים בעיניים כשהראיתי להם איך להתגבר על ה"דאבל קליק" על ידי לחיצה על Enter או איך מסמנים טקסט בלי שימוש בעכבר היה מלא הערכה ותודה.

נזכרתי בזה יחד עם הידיעה שהרשת היא עדיין מקום לצעירים.
ההורים שלי מצליחים בהחלט לשלוט ברזי האינטרנט אבל גם אמא שלי שכבר כן מבינה שבלוגים זה לא רק "קמתי, אכלתי, ישנתי" עדיין לא מבינה את החשיפה, המיתוג האישי וכל הקשור בזה.
מבט על הבלוגוספירה מראה שהיא עדיין מורכבת ברובה מאנשים צעירים, כמות הבלוגרים שנושקים ל-50 היא קטנה ונכון להיום ידוע לי רק על בלוגר אחד (כבוד) שבהחלט נכנס לרשימת ה"גימלאים" מבחינת גיל.

תהיתי מה יקרה עוד 20 שנה, אנחנו ה"מיושנים" נמשיך לכתוב בלוגים, אבל מה יעשו אז החבר'ה הצעירים ? וידאו בלוגים מן הסתם יהיו גם הם מיושנים…

ולמה אני בעצם כותבת על כל זה (חוץ מהגרפומניה הברורה מאליה)? כי חשבתי שאנחנו כן יכולים להשפיע, לפחות בקטן. כולנו בלוגרים, כולנו שולטים מספיק ברזי המחשב וכולנו יכולים לעזור לאחרים ללמוד ולהתקרב לעולם הזה.
יש לנו הורים ודודים וסבתות שלא מבינים ולפעמים גם את השכנה ה"זקנה" מלמטה.
לרובם יש מחשב בבית (כי הילדים\הנכדים\האח אמרו שצריך) אבל הם לא מכירים את העושר שטמון בו ובאינטרנט.

תחשבו על הקשיש\ה הממוצע\ת ועל העולם העשיר שיפתח בפניו\יה עם האינטרנט, הצ'אטים, המייל והבלוגים.
היכולת לכתוב לדודה בארה"ב ולא פעם בחודש, היכולת לראות תמונות של הנכדים באוסטרליה, היכולת למצוא עוד אנשים דומים להם.
בדיוק כמו שאנחנו עושים פה.

עוד לא ברור לי איך ניתן להרחיב את זה מעבר לסביבה הממש קרובה בלי תשתיות לימוד נרחבות, אבל כן ברור לי שגם בסביבה המיידית שלנו אנחנו נוכל לשפר את המצב בעזרת קצת סבלנות והרבה רצון טוב.

025 על בלוגים גימלאים ומחשבים נהניתם ? הרשמו לעדכוני RSS !