איפה מוצאים השראה
מאת חנית כהן | נשלח 7.06.2007 | נושאים אינטרנט, בלוגים
כולם מכירים את זה, יום אחד קמים בבוקר ופשוט אין על מה לכתוב.
חושבים מנסים אבל המוח - יוק, ריק אין כלום.
מה עכשיו ?
הרי אנחנו מתחזקים בלוג, ועבדנו קשה כדי לצבור קהל קוראים.
אם פשוט נשב ונחכה למוזה מי יודע כמה זמן יעבור וכמה קוראים שרגילים לקבל את ה-fix היומי שלהם יתיאשו מאיתנו ויחפשו מקור אחר לקריאה.
לאנשים לא תמיד יש כח לחכות עד שהמוזה תחזור לשהות בביתנו, וגם אם לחלקם כן - אנחנו לא רוצים לבדוק לאיזה חלק.
אז מה עושים ?
עושים למוזה התנעה ידנית - עם מנואלה, מתחילים לחפש נושאים מתחת לשטיח ופותחים את הראש לרעיונות וכיוונים חדשים.
ישנן מספר דרכים להתחיל בהתנעת השראה ידנית. רובן ככולן מתמצות בלכתוב. כל בוגר סדנאות כתיבה יאמר לכם שכשאין השראה צריך פשוט לכתוב ולזרוק, אנחנו נשתמש באותה השיטה קצת אחרת.
סוגי פוסטים שיכולים לעזור
collis מציין בפוסט “סוגי פוסטים שכל בלוגר צריך להכיר” את סוגי הפוסטים הבאים כדרך לכתוב כשאין השראה:
- קישורים: פוסט המכיל קישורים לפוסטים או מאמרים ממש מוצלחים שקראתם, עם כמה מילים משלכם על כל מאמר.
- ציטוט: פוסט המכיל ציטוט מפוסט ממש טוב, כמה מילים משלכם באותו ההקשר וקישור לפוסט המקורי
- כיף: פשוט פוסט כיפי, לא קשור לנושא הבלוג שלכם. קריקטורה נחמדה, או מבחן משעשע. גם לכם מותר.
- שאלה: פוסט קצר ששואל את הקוראים שלך שאלה בנושא הבלוג ומעביר את הכדור למגרש שלהם.
- הודעות: פוסט המעדכן את הקוראים בחדשות הקשורות לבלוג (למשל שינויי עיצוב, הוספת תוספים וכו’).
- סקירת חדשות: משהו שקשור לנושא הבלוג ועולה בחדשות (למשל יציאת גירסה חדשה של וורדפרס).
- מיחזור: יש לכם מאגר ענק של פוסטים בבלוג - פשוט פרסמו אותם מחדש לקוראים החדשים והוסיפו עדכונים או התיחסויות מרעננות לטובת אלו שכבר קראו אותם.
- פוסט אורח: זה מצריך קצת מחשבה מראש, אבל ניתן בהחלט לבקש מאנשים לכתוב כחודש מראש ולפרסם כשאתם בבעיה.
- סקירות: הצגת קצת מידע על הבלוג, סטטיסטיקות, מגיבים, חיפושים.
מה אני עושה
- חוסכת רעיונות ליום גשום: אני משתדלת לקבוע לי גבול עליון של כמות פוסטים ליום, אם יש לי יום מוצלח עם הרבה רעיונות אני פשוט מייצרת מהם טיוטות לכתיבה ושיפור ביום אחר.
- עוברת על רשימת הקריאה שלי: ב-RSS שלי יש לפעמים פוסטים ששוים התיחסות, לפעמים יש דברים שמעוררים רעיונות.
- עוברת על אתרי החדשות: גם ווינט יכול לייצר מקור לפוסט ביום סגריר.
- עוברת על תגובות: בבלוג שלי התגובות הן מקור לא רע לשאלות ותהיות, אני לרוב עונה בתגובה אבל תמיד ניתן להרחיב ולפרט.
- עונה לשאלות שקיבלתי במייל: אני מקבלת לא מעט שאלות במייל. טופס יצירת הקשר שלי מציין בפירוש שהן עשויות להענות בפומבי. לרוב אם מישהו אחד שאל - יש עוד כמה שישמחו לדעת.
- כייף: אני מנויה על מספר רשימות דיוור ופידים של דברים כיפיים בדיוק בשביל זה. לרוב הם נשארים מיותמים, אבל כשמגיע הזמן אני שולפת.
- עוברת על הבלוגים המקשרים אליי: לא מעט פעמים מוצאים בהם אוצרות.
מה אתם עושים? האם חשוב לכם לשמור על תדירות הכתיבה? שתפו אותי
נהניתם מהפוסט ? כדאי להרשם לעדכוני RSS ולקבל הכל ישירות.
שמי חנית כהן, אני בת 32 ואשת מחשבים משנת 93.
כמו שגל מור פעם כתב - תחזוקת בלוג היא כמו מכולת. לא תכתבו כמה ימים והחלב יחמיץ (כמו גם הקוראים). אני, למשל, בימים שאין מה לכתוב, סופר כמה מקורות יש בגוגל ניוז
אכן. צריך לתחזק בלוגים וקוראים.
אפשר גם לצאת להפסקה של כמה ימים. כשנסעתי לסופשבוע ארוך בסיני, חשבתי להכין כמה פוסטים ולתת להם להשתחרר אוטומטית בימים שאני לא נמצא. אבל אז החלטתי שגם לבלוג מגיעה חופשה…
אחרי קריאת הפוסט הזה, פתאום כמה בלוגים שאני קורא קבוע התגלו כבלוגים שבעליהם “חסרי מוזה”. אבל זה לא נורא, העיקר שעדיין יש שם מה לקרוא.
יש יותר מידי אזכורים לימים סגריריים. מה עושים ביום קיץ חם, כשהכל הופך להיות דביק בחוץ ואין חשק לכלום חוץ מלאכול אבטיח?
לא יודעת, אני נגד לעדכן בכוח כשאין חשק. נכון, המחיר הוא אובדן כמה קוראים, אבל זה נראה לי עדיף מאשר למכור להם סחורה משומשת וסוג ב’.
אין חשק - לא כותבת.
ההנאה שלי הרבה יותר חשובה מהרייטינג - רייטינג זו הנעה מאוד גרועה לכתיבת בלוג ממילא, בעיני.
אני עם זוש- כשאין משהו מעניין לומר עדיף (גם בתור בלוגרית וגם בתור קוראת) להשאר בשקט.
בכל מקרה מבחינתי מה שמאתגר זה לא הרעיונות אלא הזמן והכוח לכתוב אותם (במיוחד הרעיונות הטובים לוקחים לא מעט זמן לכתיבה).
אגב, זו רק אני או שחצי מהתגובות מופיעות עם אייקון תמונה שבורה וטקסט מוזח בצורה מוזרה?
אולי בגלל ההרגל מל”ג (כל מי שאתה נרשם אליו נוסף לקורא הרסס המובנה), אני קוראת גם את מי שלא מעדכן שוטף. למעשה, מל”ג התרגלתי שמי שמעדכן יותר מדי מאבד קוראים.
נו, וזה. אני מקווה לחזור לכתוב בתדירות סבירה (4-10 פעמים בשבוע) בקרוב.
זה מאוד תלוי מה רוצים לעשות מהבלוג.
אם הבלוג נכתב מתוך מטרה להגדיל את ציבור הקוראים ואולי גם להרוויח כסף מפרסומות, אז עדכון תכוף זה דבר חשוב שגורר אחריו כניסות רבות יותר ועקב כך רווחים רבים יותר. במצב כזה אפשר ואף רצוי להשתמש בכל דרך שהיא להגברת התפוקה.
אם הבלוג נועד אך ורק לשם פורקן, הנאה, הבנה עצמית וכו’, עדיף לעדכן מתי שיש מה. אין טעם לעדכן את הבלוג בפוסטי ברירת מחדל אם אין מטרה מאחורי זה.
אכן, שכחתי לשים את הפסקה המתבקשת מראש בתחילת הפוסט.
הבעייתיות מתחילה לא בבלוג אישי אלא בבלוג מקצועי בו חוסר כתיבה עשוי להתרגם אוטומטית לאיבוד לקוחות פוטנציאליים.
גם בבלוג אישי חוסר כתיבה עשוי להתרגם לאיבוד קוראים, אבל כאן כמובן המצב הוא שונה.
Xslf - זה לא רק את, בעיה בתוסף שנוטרל זמנית, מקווה לפתור אותה בקרוב.
אני עם זו ש לפי דעתי הכתיבה צריכה להיות מהלב, השיקול היחיד שלי הוא שאם כתבתי כרגע פוסט ואני לא אהיה על המחשב למחרת - הוא יפורסם בלוח הזמנים האוטומטיים.
אבל אם אני מחזיק בלוג שמתעדכן נונסטופ שאני לא באמת רוצה (התנעה ידנית) נראה לי שאני כאן פוגע בבלוג שלי או אפילו בעצמי, הבלוג שלי הוא מקום לומר את הדברים שלי, שאין לי מה להגיד אני סותם. שיש לי מה להגיד, אני מדבר - והרבה.
כמובן שזה תלוי במצב הקיים שכרגע אני דיי לא נמצא על המחשב וקשה יותר להיות מעודכן בכל ולכתוב על דברים מעניינים.
ברור לי שאם הבלוג שלי היה מטרה עסקית הייתי מפרסם פוסטים יומיומית.
ראיתי את זה חשבתי עלייך:
למרות שאני משתמש בעצמי כמעט בכל הדרכים שכתבת, עם הבלוג הנוכחי פתרתי את הבעייה בדרך שונה. בעבר היו לי בלוגים בתפוז ובישראבלוג. כל פעם שאין לי משהו מעניין לכתוב, אני הולך לבלוגים הישנים, צד משם איזה פוסט מעניין ואיכותי ומפרסם אותו בבלוג החדש, לפעמים עם שינויים קלים ולפעמים כמו שהוא.
אני גם חושב שעדיף לכתוב כשיש מוזה ואו נושא מעניין, אלא אם מדובר בבלוג מסחרי שחייב לייצר תמורה (ולאו דווקא תוכן).
חחחח בטח קמת היום בבוקר ולא היה לך על מה לכתוב אז כתבת על איך למצוא רעיון לפוסט… זה כזה רקורסיבי…
בדיוק בשביל זה הוספתי לאחרונה לבלוג שלי את עמוד הפוסטנציאלים ובו רשימה של נושאים שלא הבשילו עדיין לכדי פוסט של ממש. בימים נטולי השראה אני מתכוון לשלות איזה נושא מהרשימה ולהעניק לו סוף סוף את הפיתוח המתוכנן עד לקבלת פוסט שלם ואמיתי. בימים של עודף השראה אכתוב את הפוסט היומי (גג שניים) ואת יתר הרעיונות אמהר לאפסן בעמוד הפוסטנציאלים לשימוש עתידי.
בלי קשר לאמור לעיל, קראתי פעם סופר שהודה שהשיטה שלו להתגבר על חוסר השראה היא לפתוח ספר אהוב, להעתיק ממנו משפט מוצלח ולהמשיך משם. בסוף התהליך אפשר אפילו למחוק את המשפט המקורי ששימש כפיגום לכתיבה (למרות שבבלוגוספירה דווקא מן הראוי להשאיר אותו ולקשר למקור).
האמת היא שהשיטות שאני מכירה מתחום הכתיבה כוללות פשוט כתיבת רצף. לקחת עט ולכתוב, מה שעובר בראש, לא מהשנ מה, לא משנה כמה זה זבל.
להחזיר את התחושה ליד ולמח.
אני מעדיף לכתוב רק כשבאמת יש לי מה לכתוב
נכון שלפעמים זה לוקח שבוע בין פוסט לפוסט אבל אני לא אוהב לכתוב שטויות, רק מה שבאמת חשוב ( לי )
אולי זו טעות ובגלל זה אין לי המון “קבועים” ?
השתתפתי בפרויקט כתיבה על בדיוק אותו נושא לפני ימים ספורים:
http://jobmob.co.il/blog/group-writing-project-results-37-sources-of-inspiration/
jobs - אני לא חושבת שיש עניין של טעות. יש לי ברשימת הבלוגים שאני קוראת גם כאלו שמעדכנים מעט. מאידך כשאתה רוצה לבסס מעמד באוטוריטה והבלוג שלך הוא מקצועי ומשמש ככרטיס ביקור, שווה לזכור גם לעדכן תדיר.
אומנם האיכות חשובה ואסור שהכמות תבוא על חשבונה, מאידך אסור לזלזל לחלוטין בכמות העדכונים.
אולי פשוט לעזור בזה:
http://linmagazine.co.il/hacking/rtl-support-for-web-services-call-for-action-41436
תודה…
השארת תגובה