על בלוגים ומיתוסים

מתוך וויקיפדיה:

מיתוֹ‏ס (יוונית μῦθος) הוא סיפור עם, שמתאר אירועים שיש להם חשיבות יוצאת דופן מבחינת קהילה מסוימת, לרוב בהשתתפותם של אלים, או של גיבורים על-אנושיים, התורם לעיצוב זהותה ותפיסת עולמה של קבוצה מסוימת, המאמינה בנכונותו של סיפור המיתוס. אפלטון הגדיר את המיתוס כסיפורה של התרחשות אלוהית במציאות המוחשית.

בדרך כלל כולל מיתוס את שלושת המרכיבים הבאים:

1. המיתוס מתרחש בממד אחר, השונה מן המציאות בה אנו חיים.
2. יש במיתוס נימת קדומים המשווה לו הילה והדרת כבוד.
3. במיתוס ישנו מסר המורה כיצד לנהוג.

גלגול המשמעות של המלה מיתוס הוא בהקשר של ספורי עם, אמונות, ואנקדוטות מפורסמות שהפכו להיות עובדות מקובלות בגלל רצון היחיד או הכלל להאמין שהם כאלה.

כשאנחנו מדברים על מיתוסים לא תמיד מדובר על ההקשר הגדול של סיפור העם אלא על אמירות שהן לכאורה פשוטות וקלות להוכחה או להפרכה אבל מתקבלות אצל רוב האוכלוסייה כמובן מאליו, הדוגמאות הן רבות: “כל הבלונדיניות מטומטמות”, “ירקות ופירות לא משמינים”, “בלוגים זה רק לילדים בני טיפש עשרה”, “שחור זה מרזה” ועוד…

מיתוסים בדיוק כמו קיטש וקלישאות מקורם בגרעין של אמת, אין ספק שמשהו גרם לשקיעות להחשב לרומנטיות ולהפוך לסוג של קיטש, באותה מידה בהרבה מיתוסים יש גרעין של אמת או לפחות היה פעם (יש גם כאלו שהם מופרכים מיסודם כמובן). בהרבה מאד מיתוסים הגרעין הזה אבד מזמן והם ממשיכים לחיות מכוחם של הרגל ומוניטין.
הבעיה העיקרית בכך היא שגם אם המציאות השתנתה אנחנו לא משתנים וממשיכים לבנות ולהיבנות מאותם מיתוסים שלמעשה עוצרים בעדנו ומאיטים את ההתקדמות שלנו בתחומי החיים השונים.

בחרתי בנושא מיתוסים עבור פרוייקט הכתיבה הקבוצתית כי לטעמי הוא נושא רחב יריעה. לכל כותב בכל תחום ישנם מיתוסים לנפץ, החל בפוליטיקה דרך אופנה וכלה בבלוגים כמובן. חשובה לי ההזדמנות ללמוד וללמד היכן אנו טועים, איפה אנחנו תקועים במסקנות עבר שאינן נכונות עוד או שלא היו נכונות מעולם. אני חושבת שנושא כגון זה יכול בהחלט להיות מעשיר ומעצים.

במהלך השבוע הקרוב אנסה לכתוב פה קצת על מיתוסים רווחים לגבי בלוגים ולהסביר למה הם ממש לא נכונים או איך אפשר להתמודד איתם.

נהניתם ? הרשמו לעדכוני RSS !