זוכרים את הפוסט מיום חמישי ? עידן ביקש הסבר, ואני שיפצתי את הפוסט המקורי עליו התנהל הדיון לאחר התובנות שהיו לי. מקווה שיצא ברור ולא יותר מידי קשה
מדי פעם אני מעלה בבלוג פה נושאים שונים העוסקים בצורות כאלו או אחרות של בלוגינג מקצועני.
דוגמה אחת היא הפוסט שלי "איפה מוצאים השראה" שקיבל בעיקר תגובות התוהות למה לי למצוא השראה אם אין, וטוענות שבמקרה שכזה ניתן פשוט לא לכתוב.
בעקבות אותו הפוסט כתבתי פוסט הבהרה "למה לכתוב כל יום – הפסקה החסרה" שמדבר קצת על בלוגים עסקיים והמוטיבציות מאחוריהם.
אתמול כתבתי את הפוסט "האם אתם מתכננים מראש" וגיליתי שוב שהתגובות תוהות למה לי לדאוג לכתיבה מתוכננת. זה הזכיר לי שלורל כתבה אתמול על כנס וורדקמפ שאנחנו מרימים וקראה לבלוגוספירה הישראלית "ענקית":
WordCamp Israel will be in October and there is now an English Version of WordCamp Israel. They are looking for sponsors and are lining up some top notch speakers. There is a huge blogging community in Israel, so this should be an exciting event
השתעשעתי מההגדרה של הבלוגוספירה הישראלית כ"ענקית", בעיקר כי אני מרגישה לפעמים שאנחנו חושבים כל כך בקטן.
בלוגוספירה בה לא ברור למה יש יתרון ללפרסם כל יום, מקום בו פרובלוגינג לא קיים, אבל גם לא באמת מוערך בהקשרים לא קפיטליסטים טהורים.
אבל כן – כמות הבלוגרים בארץ אכן לא קטנה.
הבלוגרים שקוראים כאן: רובם בעלי בלוגים עצמאיים, מבינים את החשיבות של שיוק עצמי ואפילו את הכיוונים המקצועיים האפשריים.
אז איך יכול להיות שבלוגרים בעלי לא מעט נסיון ויכולת לא מבינים את החשיבות של כתיבה יומיומית (5 ימים בשבוע), כתיבה איכותית וממוקדת תוכן, עבודה מסודרת והתייחסות מקצוענית לבלוג.
יש לי בעיה עם החפיפניקיות בארץ, אני שונאת את השירות כאן, אני שונאת שדברים לא נעשים עד הסוף וכראוי. בהקשר הזה (וכנראה רק בו) אני כן מעריכה את האמריקאים, השירות הוא שירות, המערכת סגורה עד הסוף, כל הפינות מטופלות.
בנקודה כלשהיא בזמן הבנתי שאני רוצה למקד את הבלוג שלי, כי באמת פחות חשוב לי שעוד מישהו בארץ ייכתוב דיעות על המצב, ויותר חשוב לי להות מקור מידע. וכן, וורדפרס מאד מעניין אותי, אני חושבת שזו מערכת מצויינת וחשוב לעזור לאלו שאינם מתכנתים ובכל זאת רוצים להשתמש בה.
בסופו של יום, קשה לי עם זה שהבלוגוספירה לא מבינה את "מקצועניות". אני מבינה שלא כולם רוצים לנהל בלוג כפי שמנוהל עסק. ולא, אני לא מכוונת לרווח כאן, אלא ליחס הכולל. אני בהחלט כן מנסה לתחזק את הבלוג במקצוענות, ושוב אני לא מדברת על פרו-בלוגריות אלא על עבודה מקצוענית, כמו בכל תחום אחר בו אנחנו עוסקים. זה שהבלוג הוא תחביב לא הופך אותו לפחות חשוב (להפך).
חלק מזה קשור למיילים שאני שולחת למגיבים חדשים, חלק לכך שאני מנסה וחשוב לי לפרסם כל יום ואפילו לנסיונות שלי לשפר את התבנית של הבלוג. הקוראים הם הלקוחות שלי, אם הם מרוצים – אני עושה עבודה טובה. זה כל כך פשוט.
האם באמת עוד לא עשינו את ההקשרים הנדרשים בין בלוגינג, עבודה ויוקרה אישית.
האם כל עוד אני לא "פרו-בלוגרית" במובן הכי פשוט של העניין (קרי מרוויחה את מחייתי מפרסומות) אין הצדקה להתייחסות מקצוענית לבלוג ?
הרי לא נתהה למה צריך להגיע כל יום לעבודה (כן, משלמים על זה), למה להשקיע בתזונה שלנו, או בבריאות שלנו.
הבלוג יכול ועשוי לקדם את המוניטין המקצועי והאישי שלנו בהרבה הקשרים שונים, איך זה פחות חשוב ?
כן, אני משתדלת לפרסם לפחות פוסט אחד ביום. לא, אני לא מרוויחה כסף מבלוגינג. כן, זה משתלם לי בהרבה צורות אחרת.
ותודה לעירא שתיקן אותי ממקצועי למקצועני
נהניתם ? הרשמו לעדכוני RSS !
באמת שאני לא מבין מה ומי כואב לך.
את כותבת על עצמך ועל הבלוגינג של עצמך וזה טוב.
אבל כשאת כותבת "אנחנו" ו"שלנו" לא ברור לי למי את מתכוונת.
מי הקבוצה שאת מתייחסת אליה?
מי זה ה"אנחנו" הזה? למי את דואגת?
מה טווח זמן השינוי שאת היית רוצה לראות?
ומי לא ב"אנחנו" הזה?
אני לא שואל בשביל לקנטר. בשביל להבין ולמקד את השיחה.
ראשית, תודה על הקישור ברשומת בלוגדיי, הוחמאתי
שנית, אני מצטרף לתהיה של חנן. מי זו קבוצת ההתייחסות שלך? רק על עצמי לספר ידעתי: אני כותב כי נמאס לי מפלטפורמה קודמת שהייתי בה (האייל הקורא). אין כמעט קשר בין הכתיבה שלי לתחום העיסוק העיקרי שלי, ואני בטח לא מנסה לקדם את עצמי בעזרת הבלוג למקום כלשהו. הכתיבה שלי היא סוג של relief ("שחרור" בעברית לא מעביר את המסר הראוי, לדעתי) של רעיונות שמתגלגלים לי בראש, לרוב בתגובה לענייני היום, ובעבר הצטערתי שלא העליתי אותם על הכתב והם נמוגו. לכן, אני לא מרגיש מחויבות לפרסום יומיומי, לשמירה על קשר הדוק עם הקוראים (אם יש כאלו… טוב, יש אחת
) או לכתיבה ממוקדת. הבלוג שלי הוא קודם כל שירות לעצמי, לא לקוראים. שירות לצורך שיש לי להרהר בעניינים שברומו של עולם, אבל לפעמים גם בתחתיתו. ואם למישהו יש משהו להגיד על זה – תפאדל, למה לא.
דווקא בעיית הכתיבה האיכותית מטרידה אותי. יש לי הרבה דברים שאני רוצה לכתוב (כמו רשימת ה"פוסטנציאלים" של שחר מ"תודעה כוזבת"), אבל אין לי זמן לשבת ולנסח אותם בצורה בהירה ומסודרת, אז אני נמנע בינתיים מלכתוב אותם.
איפה נמצאים אנשים כמוני בפאזל שלך? אולי אני בעצם לא בלוגר "אמיתי"? (יש לי חשד כזה, לראייה, לא שיתפתי פעולה עם "בלוגדיי")
(וכדי שיהיה ברור, גם אני באמת לא שואל בשביל לקנטר, אלא בשביל להבין ולמקד את השיחה)
אני לא מחלקת את העולם לבלגרים אמיתיים ולא אמיתיים. אני גם לא שואפת שכולם כמוני ינסו להתייחס לבלוגינג בצורה מקצוענית.
מה שכן מטריד אותי זה שכשאני כבר עושה את זה, אנשים מתייחסים אליי כאל "מוזרה", תוהים למה זה בכלל נראה לי חשוב או רצוי.
אין לי ספק שלכל אחד יש את המקום שלו לבלוגינג, ואת סדר העדיפויות שלו בנוגע לבלוג ולכתיבה.
ערן, במובנים רבים אתה דווקא עושה בדיוק את המ שאני מחפשת – כתיבה ממוקדת (גם אם בנושאים שונים), בהירה ואיכותית.
הפאזל שלי לא קיים. חבל לי שבסופו של יום את מה שאני מחפשת לקרוא ולמצוא שאינו קשור לאקטואליה אני כמעט אף פעם לא מוצאת בארץ בבלוגים בעברית.
בהמשך לתגובתו של ערן, אם למשל אני כותב בבלוג על מה כל שמרגיז אותי (שחרור), רק שאני לא מתרגז כל יום – מה אז? עדיין אני צריך לכתוב כל יום?
מי קובע מה נחשב לבלוג מקצועי ומה נחשב לבלוג "חפיפניקי"? את? קבוצה מסויימת של בלוגרים (ואם כן מי בוחר אותם? ואולי דווקא צריכים לבחור אותם מי שהם לא בלוגרים בעצמם?)
העלית פה נושא אבל לא נראה לי שהתייחסת ברצינות לנושא הזה. האם זה נחשב ל"חפיפניקיות"? האם בלוגר צריך לכתוב על נושא מסויים כדי להיחשב ל"מקצועי" או שמותר לו לכתוב על מה שהוא רוצה ועדיין להיות מקצועי (ואם על מה שהוא רוצה, אז למה לא בקצב שהוא רוצה – ועדיין להיחשב מקצועי)?
בלוג הוא לא אתר. בלוג הוא משהו אישי והניהול שלו לא צריך להיות מנוהל כמו אתר. אתר אינטרנט צריך להיות מנוהל בצורה מקצועית, אבל בלוג צריך להיות מנוהל איך שהבלוגר מחליט לנהל את הבלוג שלו. וכל אחד צריך לקבוע לעצמו (עד שיבוא איזה ח"כ ויעלה איזו הצעת חוק שקובעת מה כותבים בבלוג ובאיזה קצב צריכים להתפרסם פוסטים – כנראה שזה יבוא בקרוב…)
אגב, כל אחד עשוי להגדיר מקצועיות ברמה שונה. את יכולה להגדיר מקצועיות עפ"י רמת התוכן ומישהו אחר יכול להגדיר מקצועיות עפ"י רמה טכנית וממשק משתמש בבלוג.
אם למשל, בלוגר מחלק את כתובות האי-מייל של מי שנרשם אצלו לכל מיני חברות מצד שלישי (למשל, תוך שימוש ב-"R Mail" או משהו דומה) אני לא רואה את זה כמקצועיות אלא כחובבנות. אם רוצים להשתמש בפיצ'ר של שליחה למייל הוא צריך לשמור את הנתונים בתוך השרת וב-database שלו ולא מבחוץ (וזה לא שאני חושב ש-"R Mail" הולכים לעשות שימוש במידע שהם מקבלים, אבל אני לא סומך על האבטחה שלהם והרבה יותר משתלם לפרוץ ל-database שלהם מאשר ל-database של בלוג בודד).
אם, למשל, אני מקיש בדפדפן שלי כתובת תקינה לגמרי (נגיד http://www.dakars.info/blogs/בלוגדיי-2007/) ומקבל דף שאומר שהתוצאה לא נמצאה – מבחינתי זו חובבנות ולא מקצועיות. בלוגר כזה מחייב את הגולשים בו להקיש על לינק כלשהו כדי להגיע לדף מסויים או להשתמש בחיפוש (תוך כדי פגיעה בפרטיות היות וחיפוש, או כל שימוש ב-form עלול לעשות פעולות נוספות שאולי אני לא רוצה לעשות ואני לא יודע שהן נעשות).
אם אני לא מחפש כלום אלא נכנס לדף הבית בבלוג (או לאחת הקטגוריות או לטאג מסויים) אני לא מצפה לראות לינק "להמשך החיפוש" בתחתית הבלוג (אלא "לדף הבא" או "לעמוד הבא" או "פוסטים נוספים" או "בעבר"). חיפוש הוא חיפוש שהמשתמש ביצע ולא חיפוש שהבלוג ביצע.
בלוג מקצועי שמציג תגובות אחרונות לפוסטים, יציג את מספר התגובות משמאל לכותרת או מימין לא – אבל בצורה קבועה. בלוג שמציג פעם בימין ופעם בשמאל הוא לא בלוג מקצועי (ואם יש בעיה עם עברית או אנגלית אז מתקנים אותה ולא מתפשרים).
בלוגר מקצועי מבין מה המטרה של מפת טאגים ומשתמש בה נכון ולא איך שהוא חושב שמפה כזו צריכה לעבוד (מפת טאגים צריכה להיות ממוינת עפ"י א"ב, כדי להקל על המשתמש למצוא טאג מסויים). כשבלוגר שם אצלו בבלוג מפת טאגים שלא עובדת כמו שמפת טאגים אמורה לעבוד – רק כדי להגיד "הנה יש לי מפת תגים" ולצאת ידי חובה זה נראה לא פחות "חפיפניקי" מבלוגר שכותב רק פעם-פעמיים בשבוע (כי זה מה שיש לו להגיד והוא לא רוצה לכתוב סתם רק כדי לכתוב פוסט ביום ולצאת ידי חובה).
בלוגר מקצועי היה דואג שהמשפט "נהניתם מהפוסט" בסוף כל פוסט לא ייחתך באמצע (ובטח לא באמצע HTML, מה שגורם ללינק להיעלם בחלק מהפוסטים בדף הראשי).
בלוגר מקצועי זה לא רק לכתוב כל יום (אגב, מי החליט שזה רק פעם ביום? למה לא פעם בבוקר – הנה מה שאני הולך לעשות היום, ופעם בסוף היום – הנה מה שעשיתי היום והחוויות שעברתי. בלוג שכותב פחות מפעמיים ביום עשוי להיחשב בעיני גולשים מסויימים כבלוג לא מקצועי, לא?). בלוגר מקצועי זה לאו דווקא להתמקד בנושא מסויים בבלוג.
מי שרוצה לכתוב בלוג – צריך לכתוב בלוג. מי שרוצה לנהל אתר – צריך לנהל אתר. כל שימוש אחר בבלוג שלא למטרה של בלוגינג הוא "חפיפניקיות" וחוסר מקצועיות (רוצה להרים פוטו-בלוג? אחלה. מקובל. לכתוב בכרטיס הביקור שלך "אלבום התמונות שלי" או "האתר שלי" ולהפנות לפוטו-בלוג או לבלוג זה ממש ממש לא מקצועי ומעיד על חוסר הבנה בין בלוג לאתר מסוג אחר. בלוג שמכיל מתכונים וצילומים של אוכל הוא לא "אתר מתכונים", אבל הוא יכול להיות בלוג מעולה.
לקחת קוד שמישהו כתב, להוסיף עיצוב שמישהו אחר כתב, ותוכן שמישהו שלישי כתב – זה מאד לא מקצועי בעיניי. זה נראה לי מאד מקובל שבלוגר יעשה דבר כזה, אבל לא מישהו שרוצה להרים אתר רציני ו"מקצועי".
בלוגר ש"מתכנן מראש" הוא לא בלוגר מקצועי. פוסט גמור, מבחינתי, הוא פוסט שאמור להתפרסם. כל עוד הוא לא גמור הוא צריך להכתב ב-draft אבל כשהוא גמור הוא צריך להתפרסם (ובטח לא לחשוב "רגע, אבל עכשיו 2:00 בלילה ועלולים לפספס את הפוסט עכשיו, אז אולי נחכה עד למחר בבוקר ואז נפרסם את הפוסט). בלוג לא תמיד נכתב למטרות של "רייטינג" גבוה. יש כאלה שכותבים בלוג למטרה של בליגה.
בלוג לא נמדד עפ"י כמות הקוראים בו או כמות הפוסטים המתפרסמים בו (ביום, בחודש או בשנה).
מבחינתי (האישית מאד) בלוג טוב הוא בלוג שמנצל את יתרון הזמן ("לוג") של הפוסט. בלוג, בהגדרתו, לא מסודר בסדר כרונולוגי לשוא וכל פוסט נכתב בתאריך ושעה מסויימים כי המטרה היא ה"לוגינג".
בלוג מתכונים נראה לי לא יעיל כי אין טעם וחשיבות לזמן הכתיבה של כל פוסט (אין בו "לוג"). מתכונים צריכים להיות באתר ייעודי (שאולי גם ייתן לי להכניס רשימת מצרכים ולקבל מתכונים מתאימים).
אלבום תמונות אינו צריך להיות בבלוג (לעומת פוטו-בלוג, שמציג תמונות יחסית לזמן צילום התמונה) אלא באתר ייעודי לתמונות (שמציג את האלבום כתמונות קטנות ומאפשר הגדלה שלהן ע"י הקלקה).
למה בכל זאת אנשים משתמשים בבלוג למטרות שאינן "לוגינג"? כי זה פשוט וזול יותר (אבל זה בטח לא עושה את זה "מקצועי" יותר). אפילו וורדפרס לא משתמש בוורדפרס עבור האתר שלו (רק עבור הבלוג שלו, שבו חשוב זמן פרסום כל פוסט).
מבחינתי, בלוג שלא מנצל את אפשרות ה"לוגינג" אינו בלוג "מקצועי" (אם אני קורא שני פוסטים שונים בבלוג ואין חשיבות לסדר בו אני קורא אותם – זה לא צריך להיות בבלוג אלא באתר) – אבל זו דעתי האישית.
(וכדי שיהיה ברור, גם אני באמת לא שואל בשביל לקנטר, אלא בשביל להבין ולמקד את השיחה. באמת.)
איתי – תהנה.
לדעתי פספסת עוד כמה נקודות שניתן לקטול בבלוג שלי.
ולמרות התגובה שלטעמי לא מתייחסת לגופו של עניין אלא לגופו של כותב (ואני ממש נגד) אני אשתדל לענות מעט.
יכול להיות שלא נסחתי את עצמי טוב, ויכול יותר להיות שפשוט פגעתי בציפור נפשם של הרבה בלוגרים (מה שאגב גורם לתהות למה את כתובת הבלוג שלך, אם בכלל יש כזה, לא ציינת).
אולי אם היית טורח לקרוא את תגובתי לערן לא היית מגיב כך. ואולי בעצם כן. כי יש לי הרגשה שבניגוד למשפט הסיום של התגובה, אתה דווקא מחפש מאד לקנטר ולפגוע ככל הניתן.
אני לא חושב שהבנת אותי נכון. התכוונתי למשפט האחרון שכתבתי בתגובה שלי במלא ברצינות והתכוונתי למה שכתבתי בו.
אני יודע שלא ציינתי את כל הבעיות בבלוג שלך. המטרה של התגובה שלי היא לא קטילה של הבלוג ואת מוזמנת לתקן את הבעיות שציינתי או לא לתקן, אבל אני מקווה שתקבלי את התגובה שלי כביקורת בונה (לא התייחסתי, למשל, לבעיות שפוגעות בדירוג הבלוג שלך בגוגל – אלא רק למה שעשוי לפגוע בחוויה של מבקר בבלוג).
"יש לי בעיה עם החפיפניקיות בארץ, אני שונאת את השירות כאן, אני שונאת שדברים לא נעשים עד הסוף וכראוי." – מה שאני מנסה להבין הוא למה כל מה שציינתי לא נחשב ל"חאפריות" או "חפיפניקיות" אבל מה שאת ציינת (אם לא שולחים מייל למגיבים, לא כותבים פוסט כל יום, לא מתכננים מראש מה יעלה בבלוג בזמן שלא באמת כותבים בו משהו – חופשה, מילואים וכד') כן נחשב כ"חוסר מקצועיות" ו"חפיפניקיות".
סליחה אם פגעתי בך, לא זו הייתה כוונתי. יש לך אחלה בלוג.
זכותך לחשוב (ולכתוב בבלוג שלך) שאת חושבת שמי שלא מקפיד לתכנן מראש מה יהיה בבלוג שלו הוא לא מקצועי, אבל מעניין אותי למה דווקא את היא זו שצריכה לקבוע מהו בלוג "מקצועי" ומה לא.
אני חושב שבלוגרים כותבים בבלוג שלהם מסיבות שונות ומטרות שונות. לדעתי רוב הבלוגרים לא כותבים למטרת "פרו-בלוגינג" ויש אפילו בלוגרים שכותבים בבלוג למען עצמם ולא עבור הקוראים שלהם או למען הרייטינג. יש גם בלוגרים שמעדיפים לכתוב לעצמם, לחברים ולמשפחה (לאלו שהם נותנים להם את הלינק לבלוג בעצמם) ולא לכל גולש מזדמן (בלוגר כזה גם לא ינסה לקדם את הבלוג שלו במנועי חיפוש – ולפעמים אפילו יכעס אם פתאום אתר גדול, כמו YNet, יאהב את הבלוג שלו וישלח אליו תנועה של זרים). בלוג של בלוגר כזה הוא לא פחות מקצועי מבלוגים שנכתבים ע"י מספר כותבים, מקבלים הרבה כניסות ויש להם קהל קוראים קבוע וגדול.
איתי, אני לא חושבת שזהו מקומי לקבוע מה זה בלוגינג מקצועי ומה זה לא, מהי מקצוענות ומה זה חפיפניקיות.
בכלל לא התייחסתי לחפיפניקיות בהכרח בבלוגינג אלא בכלל בשירות בארץ.
(למשל הבנק שלי "שכח" כמעט חודש לשלוח לי את כרטיס האשראי למרות ששלי למעשה פג ביום שישי האחרון – וגם היום הוא עדיין לא הגיע לסניף ליד הבית. כתוצאה מזה אני כבר שלושה ימים ללא כרטיס אשראי והחל מאתמול גם ללא דרך למשוך מזומן. הזכרתי להם ביום ג', ד' וה'. לא עזר מסתבר – חפיפניקיות).
הבעיה שלי עם בלוגינג בארץ היא לא מה אנשים כן או לא עושים, אלא מידת התמיהה שלהם על מה שאני כן או לא עושה. העובדה שכשאני שולחת מיילים אנשים שואלים אותי "למה לך ?". שכשאני בחו"ל וחשוב לי שגם אז יהיה תוכן שיתפרסם בבלוג, אנשים לא מבינים את זה.
אם אני אנקה את הבית שלי 3 פעמים בשבוע אף אחד לא ישאל למה, יש כאלו שמנקים כל יום, יש כאלו שמנקים פעם בשבוע ויש שמנקים פעם בחודש. כל אחד לפי רצונו.
"מקצוענות" זה עניין של הגדרה אישית, אני חושבת שיותר חשוב לי לעדכן כל יום מאשר לתקן באג כיוניות בתוסף של מישהו אחר.
אתה אולי חושב אחרת – זכותך. כל אחד עושה אצלו מה שנכון לו ומה שטוב לו.
שוב, לא מפריע לי מה אחרים עושים, עצוב לי שבסופו של יום התגובות לשאלות כאלו מורידות מוטיבציה במקום לעודד אותה. הייתי שמחה לשמוע עצות לתכנון ולא אמירות של "ותרי על זה וסעי". אם הייתי רוצה לותר – לא הייתי שואלת.
אגב, הבלוג שלי תמיד פתוח לביקורת, וכבר היו כמה פוסטים בהם ביקשתי אותה בגלוי, אני שמחה על הנקודות שהעלית, רק שמתוך הניסוח לי (ולא רק, אגב) זה נראה כמו נסיון ניגוח ולא ביקורת בונה.
(ולקחתי לתשומת הלב (ותקנתי) את נושא התגיות, לא בטוחה שאני מסכימה לחלוטין, אבל זה לא באמת משנ לטעמי ועל כן האפשרות שלך טובה לי).
לפני הכל אני רוצה להדגיש שאני לא צד בוויכוח הזה שמתנהל כאן בתגובות
רציתי רק להעיר על מה שהציק לי בדבריך
לעניות דעתי הסיבה שאולי בגללה לא מבינים בלוגרים רבים את החשיבות של כתיבה יומיומית היא
שאצל חלק מאיתנו אם תהיה כמות היא תבוא על חשבון האיכות,
כלומר, גם אם אנחנו רוצים באמת ובתמים לייצר פוסט ליום (ואנחנו הרי בהחלט רוצים), במיוחד כשמדובר בבלוג אישי ולא מקצועי, בבלוגרים שרוצים לכתוב מהבטן אבל לא סתם להתאמן בכתיבה יוצרת,
מי מאיתנו שיכריח את עצמו כתוב פוסט ליום גם אם יצליח עדיין קרוב לוודאי שיכשל בשמירה על רמה אחידה של איכות הפוסטים
את לדוגמא בהחלט יוצאת מן הכלל במובן החיובי אבל לעומתך אני נתקל בלא מעט בלוגרים שאולי רוצים להשמע לעצתך ולכתוב פוסט ליום ואני מוצא את הבלוגים שלהם רדודים רוב הזמן עם הברקה רק פעם בכמה זמן
'הפרדוקס' לדוגמא בהחלט כותבת רק פעם בכמה זמן ונדמה לי שאין עוררין שהבלוג שלה מקצועי ואיכותי
אני, לא שאני מתקרב לרמה של מישהו כאן ובכל זאת, דווקא מתוך מודעות אל היכולות שלי, גם מעדיף לשמור את הפוסטים הקטנים והפחות איכותיים למגירה ורק את אלה שממש מעיקים לי על החזה וכנים מהלב לפרסם ברשת,
ככה אני יודע שהם טובים
אני לא אוכל לישון בלילה בידיעה שפרסמתי פוסט שהוא בינוני בעיני, פשוט כך, זה כבר עייין של אופי.. ועדיין אני בטוח שיש לי שם לא מעט שטויות,
לכתוב פוסט איכותי ביום..
אני לא מתחיל לדבר על זה שלרובנו יש אורח חיים שלא מאפשר לנו כתיבה יומיומית כזאת,
אני כן מדבר על כך שתוך כמה חודשים זו נהפכת להיות כמות אדירה של טקסט ששוכבת לך ומעלה אבק בבלוג,
לכתוב פוסט ביום יכול להפוך את חלק הפוסטים שכתבת לדוגמא לפני חודשיים לשכוחי אל ולא משנה כמה טוב תייגת וקישרת אותם,
למעט יוצאי דופן, רק הקוראים היומיומיים שלך יכירו את כולם וקוראים חדשים לרוב כבר לא יגיעו אל כולם אלא רק לתוצאות חיפוש פופולריות וכדומה
ואולי זה בסדר גמור מבחינתך אבל זה רק מוכיח שאכן יש פוסטים חשובים יותר ויש פוסטים חשובים פחות
ושפוסט ליום מתאים לבלוגים מסוג מסוים
לא כל אחד מיעד את הבלוג שלו להיות מחסן טקסט מסוג כזה,
זה פשוט מאוד
חנית: תודה על פוסט ההבהרה הזה. הבנתי בדיוק למה את מתכוונת ואני מבין היטב את התהיה שבבסיס הדברים. אין לי כרגע תשובה עמוקה מדי, זה דורש מחשבה. אבל בקצרה ממש: אולי החסך שאת מזהה מבדיל לא רק בין הבלוגוספרה הישראלית לאמריקאית, אלא בכלל בין שתי התרבויות. למרות שהטהרנים אוהבים להתבכיין על האמריקניזציה שלנו, אנחנו שונים מאוד מהאמריקאים, וזה כנראה מתבטא בסוגי התכנים ואופי הכתיבה והיחס שלנו לעצם הכתיבה בפורמט הזה שנקרא בלוגים. אין כאן נכון או לא נכון. יש פשוט הבדלים. אחד מהם אגב, הוא עודף ציניות בצד שלנו של הגלובוס. זהו בינתיים, שוב תודה.
כתיבה יום יומית לא הופכת בלוג למקצועי.
למה בכלל להתייחס למה שאנשים אחרים אומרים?
בבלוג שלי אין אפילו אדסנס והושקעו בו מאות שעות של השקעה.
אולי הייתי חושב אחרת אם היו אומרים לי "ותר על זה וסע", אבל אני מקבל רק תודות במיילים וזה שווה הכל.
הבלוג שלך מהווה צעד חשוב וראשוני בבלוגוספירה שעדיין נאבקת עם הגדרה עצמית וקבוצתית. המעניין הוא, וניתן לראות את זה בתגובות כאן, שהבלוגוספירה נכנסת מהר מאוד למצב דפנסיבי ואולי אפילו משתלח בשביל להגן על ולשמר ערכים שאני תופס כמסורתיים משהו בעולם הבלוגינג הגלובלי.
תמשיכי לעשות את מה שאת עושה. זו באמת פעילות חשובה.
וואו… הדיון מרתק ואין לי כמעט מה להוסיף מלבד שחבל לי שסגרת את האופציה להרשם לתגובות. אני בתור מגיב "חסכן" מאושר על האופציה להרשם לתגובות כי כשאני כבר מגיב לנושא אני רוצה לדעת מה הדעות של האחרים, וכמובן אם מישהו עונה אלי. זה מושך אותי לחזור לבלוג ולהמשיך לקרוא בו (אני לא אוסיף את הרסס של כל פוסט שאי פעם ענין אותי לגרגרן). זה גם הפלאג-אין שהכי חסר לדעתי בבלוגלי (שאגב מת כבר למעלה משעה… צריכים עזרה שם? אני יודע קצת BASH
)
אני בהחלט מאמין שזה נכון וחביב לשלוח אימייל תודה למגיבים חדשים, ולאפשר להם מה שיותר סוגי אינטראקמיה עם התוכן שאתה מציע להם, אולי גם עם תבניות מתחלפות, כדי שיוכלו לבחור איך הם רוצים לגלוש בבלוג. מה שנוח לקורא.
אני מודה שאני עושה את המינימום המקצועני בנושא כי הבלוג שלי אינו מקצועי בניגוד אליך, והגישה שלי לגבי תכיפות הפוסטים גם לא תתאם את שלך – אני נשאר עם בלוגים בגלל התוכן ולא בגלל התכיפות.. כמו שנאמר כאן, התכיפות לפעמים מולידה פוסטים של "מילוי מקום" שעלולים "ללכלך לי את החוויה" ואם התכיפות של אלו עולה, הבלוג יורד מהגרגרן, ואני מציץ שם לעיתים נדירות באקראי, ואז מאוחר להגיב על פוסט ישן ואני מוותר, וכולי.
פינגבאק: wordcamp israel » Blog Archive » The saga continues: where and when will WordCamp Israel be?
פינגבאק: » למה עורך מדור מחשבים צריך בלוג? » וובסטר 3 - חנן כהן
דורון – שוב, כפי שאמרתי לאיתי. אני לא מצפה מכל אחד לעשות זאת, רק מעצמי.
המירמור שלי נובע לא מכך שאנשים אחרים לא עושים זאת אלא מכך שהם "מורידים לי את המוטיבציה" ולא מבינים למה אני עושה זאת.
אם את לא מצפה מכל אחד אז באמת לא ברור על מה תוקפים אותך
וגם אני לוקח את הדברים שכתבתי בחזרה כי לפי זה הם לא רלוונטיים
אולי בגלל זה הייתה פה ההתנגדות רבתי הזאת, כי אנשים בשוגג לא הבינו אותך נכון,
לדעתי (ואני בטוח שגם לדעת רבים אחרים) הבלוג שלך הוא יוצא דופן, היכולת שלך לייצר פוסטים איכותיים בנושאי אינטרנט וורדפרס בלוגיניג טכנולוגיה והחיים בכלל באופן יומיומי הוא פשט טוב!
ברור בצורה שלא מתשמעת לשתי פנים שזה אחד מהדברים שגורמים להצלחה של הבלוג שלך
אנשים באים לפה כדי לקבל את הפיקס היומי שלהם ולא מתאכזבים, מגיע לך כל הקרדיט על זה
זה בהחלט אחד מהדברים שהופכים את הבלוג שלך לאחד מהמקצועיים ביותר בן כל הבלוגים הישראלים כיום, זה בהחלט גם משרת את את המושג "בלוג" בצורה טובה,
או בקיצור – אם כך מדובר (בציפיה שלך מעצמך ומבלוגים שדומים בייעוד שלהם לבלוג שלך) אז פשוט תתעלמי ממה שכתבתי לך בהודעה הקודמת וצרפי אותי אל רשימת המצדדים הראשיים בפוסט הזה
חנית, הבאת לי רעיון (-:
אני הולך ליישם אותו – יקח קצת זמן, אבל זה יקרה בסוף.
אפשר רמז ?
אממ, תני לקנות את הדומיין היום בערב,
ואז בכיף..
כבר הבאת לי 2 רעיונות טובים מאוד.
גוזרים קופונים על רעיונות טובים ?
אין לי בעיה, רק תני לי קודם לייצר מזה רווח
בנתיים, אני עובד קשה על הרעיון הראשון שנתת לי ( Webhosts ), הוא מתפתח לאט לאט..
גם לי חשובה מאוד המקצוענות, ואני דוקא רואה מסביב יותר ויותר בלוגים ממוקדי נושא, עם קצב פוסטים טוב, כתיבה איכותית וקוראים נאמנים. לפחות הרבה יותר מאשר בשנים קודמות. אני חושבת שגם את הבלוג שלי אפשר לכנות "מקצועני", למרות קצב הפוסטים הנמוך (ישנם חודשים בהם אני לא כותבת בכלל, למרות שאני משתדלת לכתוב לפחות פוסט אחד בחודש, ואם אפשר אז שניים-שלושה), ואני מרשה לעצמי להסתייג מהקביעה שבלוג מקצועני הוא בהכרח בלוג שמתעדכן כל יום (ולאמץ בחום את שאר הפרמטרים שלך).
מכיוון שאני יודעת שהמשאבים שלי מוגבלים מכמה בחינות, אני עושה את החשבון שלי על מה אני יכולה לוותר כדי לשמור על אורך נשימה ולהמשיך לכתוב לאורך שנים (בינתיים ארבע שנים, עם כמות פוסטים שרוב הבלוגרים מנפקים בחודשיים…). כדי לא לוותר על כתיבה איכותית וממוקדת תוכן, יחס לקוראים וכו', בחרתי לוותר על כתיבה לעתים קרובות.
אני מניחה שלו הייתי כותבת יותר, היה לי קהל קבוע גדול יותר. מצד שני, נדמה לי שבנושא שאני כותבת עליו, פוסט כל יום זה יותר מדי. לא חושבת שהייתי קוראת בעצמי כל כך הרבה פוסטים באותו נושא לעתים כל כך קרובות. מעבר לכך, פרסום פוסט כל יום עשוי למנוע מדיון בתגובות להתפתח מעבר ליום הפרסום.
כשהקמתי את הבלוג המטרה הראשית הייתה לייצר תוכן איכותי בעברית בנושא של אבטחת מידע. לשם כך גם הגדרתי יעד של 5 רשימות בשבוע לפחות ובשנה הראשונה בהחלט עמדתי ביעד (אני חושב). היו יעדים משניים – לייצר לעצמי זכרון מקוון, לבסס אולי מעמד מקצועי. כדי לעמוד בדרישות שאת מגדירה (שאני מסכים איתן באופן עקרוני) אני צריך להשקיע בבלוג בערך רבע עד שליש משרה. זה המון ועד לפני חצי שנה זה אכן מה שהייתי משקיע. כרגע אני משקיע כל מה שאני יכול, אבל זה רחוק מכמות הזמן הדרושה. במידה מסוימת, אם הייתי מתפרנס מהבלוג אולי היה לי יותר קל להשקיע את הזמן הדרוש.
לשאלת המקצוענות יש תשובות רבות אני מניח. כמה אנשים שמתייחסים לעבודה שלהם ב"מקצוענות" את רואה? הבלוגוספירה לא שונה מדברים רבים אחרים. את מדברת על שאיפה למצוינות בבלוגינג. מי שכזה, כזה ומי שלא לא. אלה, גם אלה, ראויים למקום תחת ה-URL.
לעניין מקצוענות בבלוגים- אני דווקא מסתכלת מסביב ורואה שהמצב בארץ לא רע בכלל בנושא. מצד שני, כנראה המדדים שלנו שונים.
אני לא רואה בכתיבה יום-יומית מדד למקצוענות. הרבה יותר אכפת לי שמה שנכתב יהיה מעניין, ייתן זווית מענינית/חדשה על הנושא, ושהבלוג יתעדכן לאורך זמן.
לבלוגר שהקוראים שלו מתעדכנים על הבלוג במייל או ברסס כתיבה יומיומית עוד פחות משמעותית. הרי הקוראים בכל מקרה יקבלו הודעה על כך שהוא מתעדכן.
למעשה, די הפסקתי לקרוא פרו-בלוגים מחו"ל. התחושה שלי הייתה שבעקבות ההתעקשות על כתיבה יומיומית נכתבו הרבה מאוד פוסטים לא ממש מענינים/פילרים/כאלו שלא הושקע מספיק זמן בכתיבה שלהם, כך שאני מוצאת את עצמי נאלצת "לדוג" את הפוסטים הראויים מתוך ים של עדכוני רסס.
כשהיחס בין פוסטים ראויים לבין פוסטים פחות ראויים נהיה גרוע מידי, פשוט הסרתי אותם מקורא הרסס שלי.
העלות שלהם (מבחינת זמן, תשומת לב ו"רעש") עלתה על התועלת של הקריאה שלהם.
ויש לי הרגשה שאילו הם לא היו מתעקשים על כתיבה יומיומית, היחס בין פוסטים "שווים" ל"לא שווים" היה נשאר טוב, והייתי עדיין מנוייה.
פינגבאק: אנקדוטות » 'שהיא תלמד אותי?!' או, מה מעכב את הבלוגינג המקצועי בישראל
פינגבאק: מערכות מידע ועסקים קטנים » “זה שקורא או זה שכותב?”
פינגבאק: רשת סוציאלית חדשה, פועלי העולם התאחדו
פינגבאק: בלוגדיבייט
פינגבאק: wordcamp israel » Blog Archive » As we continue our tour of the Israeli blogosphere…meet Hannit!
פינגבאק: לא פרו-בלוגרית : הבלוג של אח"י דקר
פינגבאק: הקונכייה » מסעותיי ברחבי הבלוגספירה
פינגבאק: Problogging in Israel : The Globe case study for a successful Hebrew blog | fiLi’s tech
I'm aware of this already, but nevertheless there are several beneficial pieces that finished the picture for me, thanks a lot!
I would really like you to become a guest poster on my blog.`,'*-
Only a few blogger would discuss this topic the way you do..-;"`
I was aware about this already, nevertheless there have been a few helpful pieces that finished the image to me, thanks a lot!
We definitely must think much more in that direction to see what i can do about that.
I seemed to be aware about this already, nevertheless there were several helpful bits which completed the picture to me, regards!
I love blogging and i can say that you also love blogging.":",
Have you already setup a fan page on Facebook ?-'-,'
Sometimes, blogging is a bit tiresome specially if you need to update more topics.:;'.~