אמצע חודש שביעי, התינוקת כבר שוקלת קילו וחצי ובעיקר לוחצת לי על הריאות. יש משהו הזוי בחוויה של לעלות ברגל שתי קומות ולסיים בלי אוויר. אני כבר שנים עולה במדרגות שתיים שתיים בשביל הכושר והמהירות, פתאום אני מסיימת 40 מדררגות וצריכה דקה להסדיר נשימה.

בעצם זה גם מתאר את החיים שלי בכלל כרגע, יש לי הרבה לחץ בעבודה, אני עובדת לא מעט ולא מצליחה גם כאן לנשום. המצב לא משתפר, הוא רק מתדרדר (בשני המקרים אגב).

איכשהו מהרבה מאד סיבות דברים לא מתנהלים בדיוק כפי שרציתי ותכננתי, אני לא אוהבת את זה ולא חיה עם זה טוב, אני אוהבת את החיים שלי מתוכננים ועובדים לפי התכנית.

חתמנו בסופ"ש חוזה על דירה – שכירות. קניית הדירה שמצאנו לא מתקדמת, ופתאום הבנו שאנחנו עלולות למצוא את עצמנו בתחילת התשיעי ובלי מקום לגור בו. החלק הזה עבר יחסית חלק, לקחנו את הדירה הראשונה שראינו. דירת 2.5 חדרים, חמודה, יפה ומטופחת. קומה ראשונה על עמודים. המעבר בסוף יוני.

הבית כבר מתחיל להיות על ארגזים, אנחנו אורזות לאט לאט, אני לא מצליחה יותר מהר (ולמזלנו יש גם זמן).

כאמור, אין לי אוויר. מנסה לנשום בנשימות קטנות ואיטיות. להגניב אותן בין לחץ ללחץ, בין בעיות לפתרונות. לנשום.

נהניתם ? הרשמו לעדכוני RSS !