הרבה זמן עבר מאז הייתי כאן לאחרונה. והאמת היא גם הרבה חוויות.

לא לחלוטין ברור מהיכן להתחיל.

אז פשוט עדכון מצב מהיר:
הילדה הולכן לגן כבר חודש (נטו שבועיים וחצי, שאר הזמן היתה חולה). זה פשוט לא ייאמן עד כמה גני ילדים הם בית גידול למחלות. היא חזרה מהגן עם כל מיני מחלות שהפילו גם אותנו.

מה שכן מסתבר שיש פטנט של הורים שדואג שלא יהיו שני מבוגרים חולים בו זמנית. אז אני נפלתי יחד עם הילדה, ורד חולה עכשיו (אנחנו כבר בריאות יחסית).

במהלך החודש האחרון גילינו שסבתות זה מצרך הכרחי ושימושי, בייחוד כשיש להן כח לעשות בייביסיטר ולהשאר בבית עם ילדה חולה-אך-ערנית.
יש לציין שגם דודות קומפטנטיות זה מצרך מבוקש וראוי.

חזרתי לעבוד, או למעשה התחלתי עבודה חדשה. לקראת סוף עבודתי באקסנה היו לי כל מיני מחשבות כפירה שנגעו לכך שהתעסקתי עם קוד הרבה יותר ממה שרציתי ושבא לי. לקראת סוף חופשת הלידה קיבלתי הצעת עבודה מחבר קרוב והחלטתי לעבור לעבוד איתו.

אני עובדת היום כ-CTO בחברת Swiftouch העוסקת בייעוץ לינוקס ו-Embeded Systems – אם מישהו צריך ייעוץ, אנחנו כאן

השילוב בין עבודה שאני נהנית ממנה ואמהות וחיים הוא מדהים. לכל אורך ההריון היה לי דיי ברור שהחיים שלי לא הולכים להשתנות הרבה בגלל הילדה. במובן מסויים זה נכון, רק שאני השתניתי מאד בעקבות האמהות. אני בהחלט מעדיפה לבלות כל דקה פנויה שלי עם הילדה (בהנחה שהיא ערה) או עם ורד (כשהילדה ישנה). המהות של משפחה ובית רק התחדדה לי.

מאידך לא הפכתי להיות "אמא אדמה", אני עדיין ברדקיסטית ומחוברת לא מעט למחשב, רק שעכשיו זה לא לאתרי וורדפרס. מידי פעם אני מנסה לחזור לכתוב בבלוג, כי זה אכן חסר לי. מאידך לא ברור לי שהבלוג הזה ימשיך לעסוק בוורדפרס. אני משערת שנגלה יחדיו – אני ואתם, מה בדיוק הולך לקרות פה.

אז הנה הרמתי את הראש ואמרתי שלום.
מקווה שהפעם הבאה תהיה בקרוב.

נהניתם ? הרשמו לעדכוני RSS !

מי שיודע להשלים שירים את ידו , אז זהו, עכשיו גם אני יודעת.

הרבה זמן לא הייתי כאן, לא תיארתי לעצמי אפילו עד כמה חופשת לידה היא עבודה בפני עצמה. החופשה לא שם, זו בעיקר עבודה בעיניים…

נטע (כן, כך קוראים לקטנה) נולדה במזל טוב, והיא כבר בת חודשיים, שזה משך הזמן בו לא באמת כתבתי בבלוג.

החיים מעולם לא היו שונים יותר, מחד אנחנו מנסות לשלב אותה בחיים שלנו, ובאמת שאין לי שום תלונות על הילדה – היא ישנה לפחות 7 שעות בלילה, נוסעת איתנו לכל מקום ולא מקטרת על כלום. הילדה מלאכית.
מאידך – אם לפני ההריון 6-7 שעות רצופות בלילה היו ממש מספיק, פתאום אני צריכה יותר, ובשאר היום חלוקת הקשב שאין לי צריכה להתחלק לעוד גורם.

ולרוע מזלכם – אתם כאן כדי לשמוע את הקיטורים

מי שיש לו את הגוגלטוק שלי יכול לראות תמונות של הקטנה, השאר מוזמנים לבקש במייל – אני לא מבטיחה לשלוח

בימים הקרובים אני הולכת לנסות לחזור לעניינים בכלל ובוורדפרס בפרט. בסוכות אני מעבירה קורס פרטי על המערכת לורד ולעוד חברה, אני אנסה לפרסם כאן את מערכי השעור לנוחיותכם.

בכל מקרה חזרתי לקרוא ולתחזק (ובתקווה גם לכתוב) כך שאם יש בקשות מיוחדות – זה הזמן.

נהניתם ? הרשמו לעדכוני RSS !