מי צריך לעבור דירה ? (פוסט מייגע)

זהו, אנחנו כבר בדירה החדשה ואפילו אינטרנט כבר יש.
היומיים האחרונים מתישים ברמות לא הגיוניות…

אתמול ארזנו עד 23:00 פשוט כי נגמר לנו לחלוטין הכח, הבית (כמובן) עוד לא היה גמור. הבוקר שעון מעורר ב 6:00, 6:15 קפה לאישה וחוזרים לארוז, נשאר הרבה יותר מידי.
לעומת זאת אני גם אורזת ומתפקדת הרבה יותר טוב בבוקר, סה"כ נשארו בבית אחרי אריזות: מעט צלחות\כוסות\סכום (כלים לשני אנשים), מספר עציצים שכבר אספנו אחה"צ ושני חתולים (אחד כבר אספנו).

הדבר החכם ביותר שעשינו היה לתת את הכלבים אתמול בערב למשמרת אצל החותנת.

8:00 המובילים דופקים בדלת, יש לנו מובילים דייקנים. הכל הוכנס כלאחר כבוד למשאית, וב10:00- זזנו לכיוון הדירה החדשה (מרחק 2 רחובות לערך).
פריקה, חלוקת ארגזים לפי חדרים, הכל כולל הכל – 11:00 תשלום וסיימנו.
מצויין.

בינתיים אנחנו מתחברות לאינטרנט מהשכנים (כל נושא רוחב הלב ורשת אלחוטית בתל אביב הוא מדהים בעיני)…

האיש של בזק (איתם תיאמנו ל 13:00 עד 16:00) מגיע, הוא כבר היה בסביבה – לנו עדיין אין טלפון מחוץ לארגז, על חלקי חיבור לרשת בכלל לא מדברים.
לאחר כל מיני בדיקות, חיתוכים, חיבורים וגו' – יש קו, הוא נותן לי לשמוע במכשיר המוזר שלו – הכל נשמע תקין, חתמתי.

האיש של יס אמור להגיע ב 16:00 (מישהי התקשרה לעדכן), ולכן הלכנו לאסוף עציצים, כלבים וחתול, רצינו לאסוף שני חתולים, אבל אחד סירב לבוא אלינו.

בארבע אכן הגיע האיש של יס, ואף התקשר מהדרך לוודא שיש לי טלווזיה וממיר, הוא לא טרח לשאול אם יש גישה לצלחת ולכן אני (בטפשותי) הנחתי שלא צריך…
טעות, אחרי 5 דקות הוא הודיע שאין גישה, אני דיברתי עם בעל הבית שאמר אכן המפתח אצלו וצריך לתאם איתו – כיף כיף. האיש הלך.

עכשיו נתחבר לשרת האינטרנט שלנו, נכון ? – לא.
יש קו טלפון, יש נתב אלחוטי, אבל אין רשת.

טלפון לבזק, שעה וחצי של בלבולי מח (ראו הפוסט הבא), והרי – אינטרנט.
הקידמה חזרה (חלקית) לעולמנו.

עכשיו רק צריך לקנות ירקות ולהעמיד סיר מרק על הכיריים ויהיה בית חדש.

025 מי צריך לעבור דירה ? (פוסט מייגע) נהניתם ? הרשמו לעדכוני RSS !

לא וולנטיין, אז מה…

אתם יודעים מה, אני והאישה שאני אוהב כבר הרבה שנים ביחד. אפשר לומר שאנחנו לקוחות וותיקים אחד אצל השנייה. הנה אני מרים לה טלפון לעבודה.

היי, בייבי, אומר לה כשתענה – דיברתי עם שירות הלקוחות של הנפש, ונחשי מה: מהיום את לקוחה חדשה אצלי! ככזו, את רשאית לכל ההטבות שגברים מחלקים למצטרפות החדשות אליהם: ארוחות רומנטיות לאור נרות, סופי שבוע בחוץ לארץ, פרחים, קפה למיטה בבוקר, שיחות זימה לא מתוכננות, חיבוקים ארוכים מול השקיעה, כל זה. הכול במבצע! ויש גם בונוס: בשלושת החודשים הראשונים את זכאית לחמש מחמאות ביום (את נראית נהדר!). רק תישארי אצלנו בחברה. רק אל תעברי למתחרים. מה הם כבר יכולים להציע שאני לא? את לא חייבת לענות

מצאתי את זה אצל דרור פויר, דרך 404.
הכי רומנטיקה, לא קיטשי ועושה ממש שמח בלב.
אתם יודעים מה, נראה לי שגם אני אנסה לקמבן לחצי השני מבצע שכזה.

025 לא וולנטיין, אז מה… נהניתם ? הרשמו לעדכוני RSS !

עוברות דירה

אין דבר יותר מייאש וסיזיפי מלארוז דירה.
ארגז אחר ארגז החפצים נכנסים…
הנה אוטוטו נגמר, אבל לא.

לא משנה כמה זרקתי היום (וזרקתי לא מעט), לא משנה כמה ארגזים אספנו בצהריים (שוב, לא מעט) – המלאכה לא מסתיימת. תמיד נשאר פה עוד קצת, ושם עוד משהו.

אנחנו כבר מזמן לא באריזות גדולות, את חדר השינה כולו כבר סיימנו, אבל הנה צצו להם מספר ספרים מתחת למיטה. ואת הסלון סיימנו, אבל יש עוד 4 דיסקים נשכחים על אחד המדפים.

זה מייאש, ומבאס ומתסכל.
כי אין כבר כח, ובאמת כל מה שבא לי זה לשבת על האינטרנט, לצפות בעוד סדרה נחמדה או סתם לקרוא (אי אפשר – אחרוני הספרים נארזו לפני רגע).
אבל מחר בשמונה צפוי צלצול בדלת (והמובילים שלי דייקנים למדיי) וזו שעת היעד.
ואני פה כותבת במקום לארוז…

ברחבי הבית מסתובבים ארבעה בעלי חיים לחוצים, החתולים עוד משתעשעים מכך שיש ארגזים להכנס לתוכם, הכלבים לעומתם בסטרס גדול.
ואנחנו, אנחנו עייפות ומיואשות.

מחר יום חדש.
מחר דירה חדשה.
לא חיים חדשים, אבל בהחלט יותר טובים.
מחר מתחילים לפרוק, שזו מלאכה הרבה יותר נעימה :-)

025 עוברות דירה נהניתם ? הרשמו לעדכוני RSS !