ריבת בצל

לפני שנה התחלתי במסורת חדשה ומעניינת, החלטתי שלמען חייו הטובים של הכבד הקצוץ ולמען הנאתינו אנו, דרושה ריבת בצל.
עד פה אין הרבה חדש – ולמי שיש – לכו נא למעדנייה הקרובה, קנו עוד היום ריבת בצל – וקחו איתכם לשולחן החג, המשפחה תודה לכם …

לעניינינו, החידוש שבעניין היה למעשה שהחלטתי להכין את הריבה לבד.
כל מי שהכין ריבה מימיו, יודע שזה עסק מלוכלך, ארוך, מתיש ומעיק. אומנם ריבות ביתיות טעימות אלפי מונים מריבות קנויות – אבל העבודה, אוי העבודה …
לכו בעצם הופתעתי כשגיליתי עד כמה קל, פשוט ומוצלח להכין ריבת בצל בבית.
ואחרי שלושה סבבים שזכו רק לתשבוחות – אני משתפת גם אתכם.

להמשיך לקרוא

025 ריבת בצל נהניתם ? הרשמו לעדכוני RSS !

תעשו לעוד מישהו חג שמח…

מהבלוג של ר ו ני:

ביום חמישי טייל עוד ילד עם המשפחה שלו בתל אביב. לילד קוראים יעקב רצאבי והוא בן 59. הוא חוסה בהוסטל של אקי"ם, לוקה בשכלו ובדיבורו, וכשלקחו אותו עם החברים מההוסטל למסעדה בטיילת של תל אביב לא היה מאושר ממנו. למעשה, יעקב כל כך התרגש מהטיול עד שברגע אחד של חוסר תשומת לב, הוא יצא לרחוב, ונבהל מהלבד, והתחיל לחפש, ואבד עוד יותר, ונעלם..

 יעקב הוא כמו תינוק בגוף של מבוגר. הוא כל כך פאסיבי ולא אלים, עד שאפילו אם כשהוא גווע בצמא אין לו
מספיק שכל לבקש (או לחטוף) בקבוק שתיה מהיד של מישהו. הוא לא יפנה לזרים ולא יזום קשר אלא אם יפנו אליו בשמו. הוא כל כך חסר אונים שהוא לא יודע להגיע הביתה.
הוא לא מבין שמחפשים אותו, לא יודע להשיג אוכל או שתיה ובטח לא יודע לגשת לאיש מבוגר, להגיד לו את השם של ההורים, ולבקש ממנו שיוביל אותו למישהו עם מיקרופון שיקרא לאימא.
למעשה, קרוב לודאי שכל מה שהוא עושה עכשיו זה לשכב על המדרכה באיזו פינה, לבכות, ולגווע מרעב, ומצמא, ומצער, והסיכוי היחידי שלו זה רק אם מישהו נותן לו מתוך רחמים משהו לשתות או לאכול (לפחות פעם אחת בשבוע האחרון) ואם מישהו ימצא אותו.

 יכול להיות שראיתם אותו. בטח חשבתם שמדובר בהומלס או בשיכור והתרחקתם לקצה המדרכה. אולי אפילו ריחמתם עליו וזרקתם לו מטבע, ככה בשביל לעזור. אבל מטבעות לא יעזרו ליעקב כי הוא לא יודע לקנות, והדבר היחידי שיעזור לו זה אם יחזירו אותו..

 ליעקב יש סימן זיהוי בולט – צלקת גדולה על העורף. הוא לבש מכנסיים שחורים וסנדלים וחולצת טריקו אפורה
(שיתכן שהחליף). הוא נמוך, רק 1.65, היה שמנמן (בטח איבד כמה קילוגרמים בימים הללו) ולא מדבר ברור. אבל הוא מגיב לשם שלו.

תעשו טובה - אם אתם מסתובבים בתל אביב ורואים מישהו שוכב באיזו פינה, או מסתובב מלוכלך ומבולבל, שותק או ממלמל לעצמו, תציצו לו בעורף ותראו אם יש צלקת.
אם כן, תקראו לו יעקב בעדינות, תקנו לו בקבוק מים ותתקשרו לאקי"ם:
03-5255447.

ואם אתם לא גרים/מסתובבים בתל אביב – תעתיקו את הרשומה הזו לבלוג שלכם כדי שתופץ כמה שיותר.

זה הסיכוי היחידי שלו.

ר ו ני.

והנה קישור בו אפשר לקבל עדכונים:

http://www.laazor.com/

025 תעשו לעוד מישהו חג שמח… נהניתם ? הרשמו לעדכוני RSS !

הו! מי יודע?

הו! הוא כתב עת עברי לשירה ולספרות.
בן כותבי הו! ניתן למצוא את: סיון בסקין, אנה הרמן, מאיה ערד, משה סקאל, אורי הולנדר, רונן סוניס, רועי חן ואפרת מישורי. עורך כתב העת הוא המתרגם והמשורר דורי מנור.

המהדורה האחרונה של הו! יצאה בליווי דיסק בו קוראים: דורי מנור, אנה הרמן, סוין בסקין יצירות שכתבו ותרגמו, גולת הכותרת המהממת של הדיסק היא שלומי שבן שמלווה שני שירים בפסנתר ושר שיר נוסף אותו הלחין.

כל היצירה כולה פשוט מדהימה ומענגת לחלוטין – ונתן למצוא אותה חינם (!!!) ברשת.
אז הנה מתנת ראש השנה שלי אליכם – קצת הנאה צרופה מעורבת עם שירה ותרבות.
חג שמח.

025 הו! מי יודע? נהניתם ? הרשמו לעדכוני RSS !