פרסום מבוקר
מאת חנית כהן | נשלח 12.06.2007 | נושאים אינטרנט, בלוגים
פוסט אורח מאת נדב.
חנית המליצה בעבר, בבלוג זה, על האפשרות של ‘פרסום עתידי’ כדרך לווסת את זמני הפרסום של פוסטים בבלוג. חנית דיברה על שימוש בפונקציה כדי לצמצם את המרווחים בין הפוסטים בעת שאתם בחופשה. אני מציע כאן שימוש אחר לאופציה זו – אבל שימוש שמטרתו זהה – לתת לסועדים במסעדת הבלוג שלנו את המנה האהובה עליהם בשעה האהובה עליהם, בעודה חמה וטרייה.
כמו כל המצאה, גם הפתרון שלי הוא תוצאה של צורך. יש לי בעיה – אני דומה מדי לקוראים שלי. בערב, אחרי שהילדים נרדמו, אני מכין לעצמי כוס קפה ומתיישב מול המחשב. קודם כל אני קורא את כל הרשומות החדשות שנאספו במהלך היום, ורק אחר כך אני מתפנה לכתוב פוסט חדש. כתיבת הפוסט לוקחת גם היא זמן, והפוסט מוכן לפרסום רק בשעות הלילה המאוחרות – בדרך כלל בסביבות שעה 24:00.
הבעיה מתחילה עקב העובדה שכך נוהגים גם הקוראים שלי. גם הם אוהבים לקרוא את הרשומות כשהם מתיישבים בערב מול המחשב, בסביבות השעה 9:00. אבל הרשומה שלי לא תהיה שם – כי עוד לא כתבתי אותה. הם ימצאו אותה רק בערב המחרת – זנוחה על קרקעית קורא הרסס, אחרי שכל הרשומות החדשות דרכו עליה ומעכו אותה, טריה כדג בן שבוע.
את הפתרון לבעיה הזו מצאתי באופציית הפרסום המוקדם. אחרי שאני כותב פוסט, ומסיים לכתוב אותו בשעה בלתי סבירה ככל שתהיה, אני קובע את שעת הפרסום ליום המחרת בשעה 21:00. ואז, מייד כשקוראי הנאמנים יתישבו מול הגוגל רידר, ‘הרהורים של אבא’ יודגש בצהוב ורשומה חדשה תופיע בראש רשימת הקריאה שלהם – טרייה ורעננה, בדיוק כמו שהם אוהבים.
מבחינתי, מדובר בכלי שמאפשר לי גמישות אדירה. אני יכול לכתוב פוסטים מתי שאני רוצה – בין אם התפנה לי זמן באמצע היום, כי אני מחכה למשהו בעבודה או שיש לי נדודי שינה ורעיון שאני רוצה לשפוך החוצה מהראש, אני יכול לכתוב את הפוסט ולא לדאוג לגבי הנוחות של שעת הפרסום הספציפית לקוראי.
יתרון נוסף של שיטת הפרסום הזו הוא השליטה בקצב הפרסום. בניגוד לידידתנו המשוננת, לי אין מספיק חומרים כדי לכתוב שבעה עשר פוסטים בכל יום; במקרה הטוב אני כותב אחד ביום, במקרה הרע אני עלול להתדרדר עד לאחד בשבוע. ללא ספק, קצב פרסום שהקוראים התובעניים שלנו לא אוהבים – הם אוהבים פרסום רגיל ואחיד, לפחות פוסט אחד ביום.
אבל לפעמים נוחתת עלי המוזה, ויוצאות לי שתי רשומות בבת אחת. במקרים חריגים, אפילו שלוש. אני יכול לשחרר את כולן לאוויר ביחד, ולתת להן להתחרות על תשומת הלב של הקוראים; לחלופין, אני יכול לתזמן אותן לערבים עוקבים. את הרשומה שזמן הפרסום שלה הכי מהותי – נניח, עניין אקטואלי – אפרסם היום בשעה 21:00. את הרשומה השנייה אפרסם מחר, ואת השלישית – מחרתיים. כך יש לי יומיים לחשוב על רשומות חדשות, ולצמצם את אי הסדירות בבלוג שלי, אי סדירות שהקוראים כל כך לא אוהבים.
נהניתם מהפוסט ? כדאי להרשם לעדכוני RSS ולקבל הכל ישירות.
שמי חנית כהן, אני בת 32 ואשת מחשבים משנת 93.
נדב - אני מוחה! לא זו בלבד שאין אצלי (בד”כ) יותר מ-4 פוסטים ליום, אלא שגם ההשוואה מיותרת - כמעט כל פוסט שלך הוא יהלום, בעוד חצי מהפוסטים שלי הם גושי פחם (הומוריסטיים) קצרי-יומין.
אתמול היתה הפעם הראשונה שבה השתמשתי באופציה של פרסום עתידי.
מדובר בשוס ענק! (שאלמלא הייתי כותבת 17 פוסטים ביום בטח הייתי משתמשת בו יותר)
מענין. אני גם כותב בלילה ודוחה את הפרסום.
אך בניגוד אלייך, אני דווקא מעדיף לפרסם בבוקר בסביבות 9:00, כך שמי שמגיע רענן לעבודה בבוקר ועובר על חדשות ובלוגים רואה את הפוסט החדש שלי.
[...] נראה שאין מנוס. עליתם [...]
יוחאי - כנראה מקום העבודה שלך מאד מתירני, אם אתה מתעסק בקריאת חדשות ובלוגים ישר על הבוקר, במקום מעבר על מיילים וכו’.
תומר, זה לא רק מקום העבודה שלי. אנשים רבים פותחים את הבוקר בקריאת המיילים של העבודה, המיילים הפרטיים, חדשות ובלוגים.
תומר, סביר להניח שמקום העבודה שלך הוא החריג (לפחות מתוך הנחה שאתה עוסק במחשבים בדרך כלשהי, לפי הבלוג ותגובותיך במקומות שונים).
אני משנה את המצב בהתאם לרמת היצירתיות שלי בערב שלפני.
אם יש לי הרבה מה לומר (קורה לעיתים רחוקות) יוצאים כמה פוסטים מפוזרים על פני היום. אחרת - בד”כ דווקא באזור הצהריים.
דרור: במקום העבודה הקודם שלי לא היה לי זמן להתעסק בדברים שלא קשורים לעבודה בכלל, אלא אם כן אני רוצה להישאר במשרד עד שעות הלילה הקטנות. כרגע אני בשוק מחפשי העבודה, ויש לי די הרבה זמן פנוי.
יוחאי: איזה כיף לכם שיש לכם מקומות עבודה כאלה!
[...] רשומת-אורח אצל חנית, שמסביר איך אני מתזמן את הופעת הרשומות בבלוג הזה. [...]
אני דווקא קנפגתי את הרידר שלי כך שהרשומות הישנות ביותר תהיינה למעלה — יותר מדי פעמים יצא לי לקרוא רשומות בסדר הפוך, וזה עצבן אותי, אז החלטתי שיותר הגיוני לקרוא פוסטים בסדר פרסום כרונולוגי, וכך הוא. עכשיו תתמודד עם זה שהפוסט שלך נקרא אחרון אצלי.
השארת תגובה